ויקיפדיה:הכה את המומחה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לפני העלאת שאלה אנא בדקו
האם אין לה כבר תשובה בערכי ויקיפדיה.
ארכיונים של הכה את המומחה
רשימת הארכיונים 
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
301 302 303 304 305 306 307 308 309 310
311 312 313 314 315 316 317 318 319 320
321 322 323 324 325 326 327 328 329 330
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

(תזכורת: כדאי לארכב עכשיו)

אנא הזדהו בשמכם או בשם בדוי, זה יקל עלינו את ההתייחסות אליכם.
דף זה נועד לשאלות בעלות אופי כללי, שלא מצאתם להן תשובה בערכי ויקיפדיה:

  • נסחו היטב את השאלה ותנו לה כותרת משמעותית (לא "שאלה" או "צריך עזרה")
  • השתדלו להימנע מהנחות מוקדמות מכלילות או חסרות יסוד ("מדוע צרות באות בצרורות?")
  • שאלות הנוגעות לערך מסויים יש להעלות בדף השיחה של הערך
  • בעיות טכניות או שאלות על נהלים – מקומן בדלפק הייעוץ
  • שאלות לשוניות – מקומן בדף הייעוץ הלשוני
  • שאלות במדעים מדויקים יש להפנות אל הכה את המומחה – שאלות במדעים מדויקים

עדכון הסטטוס בדף זה נעשה על ידי החלפת הפרמטר "חדש" שמופיע בתבנית המצב ({{מצב|חדש}}) באחד הערכים הבאים: החלפה זו תשנה את צבע ותוכן תיבת הסטטוס המופיעה ליד הדיווח:

תיעוד תבנית מצב הטיפול
אופן השימוש {{מצב|טופל|חיים 7|חיים}}

מצב טיפול: טופל
מטפל: חיים

התבנית מקבלת שלושה פרמטרים.

  • מצב טיפול אחד מהבאים:
חדש

מצב טיפול: חדש

בטיפול בעבודה הוכלל בדף השיחה בדף השיחה במעקב דיון פתוח בדיון

מצב טיפול: בטיפול

טופל תוקן {{תוקן}} נפתר בוצע {{בוצע}}הועבר נענה

מצב טיפול: טופל

דיווח שגוי שגוי לא טעות לא שגיאה לא תקלה לא בוצע {{לא בוצע}} שם שגוי מגבלה טכנית לא יבוצע לא ערך פרסום פרסומי פרסומת לא יקרה לא הועבר לא יועבר

מצב טיפול: דיווח שגוי

הצעה הצעות הצעה לשיפור הצעות לשיפור הצעת שיפור הצעות שיפור

מצב טיפול: הצעה לשיפור

כבר דווח כבר נענה בקשה חוזרת כפילות כפלישן לא נענה לא טופל ישן, לא נענה ישן, לא טופל דיווח חוזר

מצב טיפול: כבר דווח

לא ניתן לטפל ללא תוכן ללא מענה בלי תוכן דרוש מקור {{מקור}} אין מקור לא ברור {{הבהרה}} לא בשל לא מוכן חסר מידע

מצב טיפול: ללא תוכן

אחר דיון סגור דיון להעברה להעברה

מצב טיפול: אחר

  • שם המטפל - אופציונלי
  • שם תצוגה - אופציונלי

ראו גם

דפים משמעותיים שמשתמשים בתבנית


מעבר לתחתית הדף מעבר לתחתית הדף


ביטול ביטול חוק[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש


האם כחלק מאקטיביזם שיפוטי יכול בג״ץ למנוע ביטול חוק, שביטולו למעשה מאפשר פגיעה בערכי היסוד? האם דבר שכזה קיים באיזושהי מדינה? (¯`gal´¯) - שיחה 12:33, 1 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

ביטול חוק נעשה בחוק, כך שאם נסכים שלבג"ץ יש סמכות לבטל חוק, הרי שבסמכותו גם לבטל את החוק המבטל. זה לא עניין של אקטיביזם שיפוטי אלא של ביקורת שיפוטית. אפשרות אחרת, שהיא אקטיביזם שיפוטי: לאחר ביטול החוק בתי המשפט יפסקו כאילו החוק קיים, וינמקו זאת בכך שמדובר בעקרון יסוד שאינו מצריך חוק. דוד שי - שיחה 12:57, 3 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
כי למשל דובר על כך שיכלו לבטל את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, במקום להעביר פסקת התגברות. לא בעייתי כשזה חוק יסוד? אבל השאלה שלי במקור הייתה על חוקי האפליה והגזענות. חלק מזה נובע מביטול סעיפים בחוק. בכל הנוגע לחוקי יסוד זו לא בעיה מהותית להתערב? גם עניין מינוי דרעי הוא בשינוי חוק יסוד. אבל זה בעיקר נדון על העניין הטכני, של חוק פרסונלי, וגם מסתבר שיכלו לפסול חוק על כך שעבר בצורה לא תקינה, ובחיפזון, גם אם חוק יסוד. ובגלל זה נמנעו מחלק משינויי החקיקה בינתיים. (¯`gal´¯) - שיחה 13:46, 4 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

ציטוט על דמוקרטיה[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש


יצא לאחרונה שנתניהו אמר משהו מעל דוכן הכנסת על זה שדמוקרטיה נמדדת בלגיטמציה של החלפת שלטון. יצא די מזמן וחיפשתי בכוונה מספר פעמים ציטוט שהובא, נראה לי ב״חדשות 12״ ללא הצלחה, של סופר שנפשט אז, וששלח מכתב לבגין כשנבחר, על כך שדמוקרטיה נמדדת ביכולת שלה לבצע חילופי שלטון. צוין גם שאותו סופר היה משמאל. הכוונה שלי הייתה להוסיף ל״וויקיציטוט״. (¯`gal´¯) - שיחה 12:36, 1 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

מעניין שנתניהו נזכר עכשיו בפרט שנמחק כליל מזכרונו במשך שנה וחצי. דוד שי - שיחה 12:53, 3 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
האירוניה ברורה, אבל זו לא מהות השאלה. גם כנראה לא מדובר בציטוט מקורי שלו. כמו ציטוט שגוי ״שלו״ שהוא למעשה של גולדה מאיר, שהובא בוויקיציטוט. השאלה העיקרית שלי, האם יש מושג באיזה סופר מדובר ומה היה הציטוט במכתבו? (¯`gal´¯) - שיחה 13:41, 4 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

מי כתב את ספר קהלת לפי התלמוד[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

שאלה זו מיועדת לבעלי ידע ביהדות ואנשים עם מאגרי מידע טובים של התלמוד וארון הספרים היהודי. בתלמוד (לא ברור לי אם הבבלי או הירושלמי) מופיעים מספר אזכורים ובהם כתוב מי כתב את ספר קהלת, עם זאת, אני לא מצליח למצוא אותם. אחד נחשב ידוע יותר, ובו כתוב שחזקיהו מלך יהודה העתיק את ספר קהלת מכתבים קדומים יותר, והשני נחשב להרבה פחות מפורסם. האם תוכלו למצוא אותם, לקשר אליהם פה (כולל הפנייה מדויקת כגון מספר מסכת, פרק ופסוק) ולענות מי לדעת התלמוד כתב את ספר קהלת? תודה. – ד"ר MathKnight (שיחה) 16:38, 1 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

יש לנו הפניה בקהלת#חיבור המגילה למקום בתלמוד: תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף י"ד, עמוד ב'. Tzafrir - שיחה 17:02, 1 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
נראה לי שאתה מכוון לפרק כ"ה במשלי: "גם אלו משלי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקיהו מלך יהודה". יעקב - שיחה 17:09, 1 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
יכול להיות. שמעתי שיש גם שתי התייחסויות לכך בתלמוד. – ד"ר MathKnight (שיחה) 22:53, 1 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
המקור שהובא בערך לא מדוייק - החלק הרלוונטי נמצא בראש העמוד הבא תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ט"ו, עמוד א'. צריך לתקן גם בערך.
הדיון התלמודי מתחיל בתלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף י"ד, עמוד ב' וממשיך בעמוד הבא, תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ט"ו, עמוד א'. עדיף לא לתקן. דוד שי - שיחה 12:51, 3 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

נביעות בכוח האמריקני בסומליה ב-1993?[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

בתמונה הזאת של מסוק אמריקני ממריא לפעולה שהסתבכה במוגדישו ב-1993, האם בפינה הימנית התחתונה רואים ארגז של נביעות? --84.110.40.66 07:52, 2 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

חדמ"ש. 87.69.242.88 12:09, 2 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
אכן

להשאיר מטען בחשמל[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

מסוכן להשאיר מטען בשקע החשמל בלי להשאיר מכשיר מחובר אליו ולצאת מהבית?

קישור.

הדעות חלוקות

הסקר לא עונה על השאלה שלך. אתה שואל "מסוכן?", ובסקר שואלים "מותר?". וברור ש"כמקדם בטיחות, עדיף לנתק". זה נכון על כל התקעים בבית. בכל מקרה להשאיר מטען עם מכשיר יותר מסוכן מרק מטען (גם אם הטעינה לא הסתיימה). 87.69.242.88 12:17, 2 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
תלוי איזה מטען. ככל שהוא מאיכות ירודה יותר, הסכנה גדולה יותר. התו השמיניהבה נשוחח 12:13, 2 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

מרעננה לקריות בלי מנהרות[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

שמתי לב שוויז מוביל אותי דרך מנהרות של "כביש 6 צפון" למרות שאומרים לו במפורש לוותר על כבישים בתשלום. אומר לפנות במחלף זכרון יעקב ל-67 מזרח ומשום במחלף עין תות אומר להמשיך לכביש 6 צפון. ואמרתי לוויז בלי כבישים בתשלום, אבל זה רק מוצא את 6 ולא את ה6 חוצה צפון.

מה הדרך להגיע מרעננה לצומת אתא מבלי להיכנס לכבישים בתשלום בכלל? 192.114.1.68 19:28, 2 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

כל החלק של 6 באזור הזה חוץ מהמנהרות הוא בחינם. Shannen - שיחה 20:28, 2 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

שם הבן כשם האב[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש


שמתי לב שיש תופעה בעולם הנוצרי שבו קוראים לבן בשם זהה לאבא שלו. לדוגמא לאבא של ג'ורג' בוש קוראים ג'ורג' בוש. לאבא של ולדימיר פוטין קראו ולדימיר פוטין.

ביהדות זה לא מקובל. יש שם לתופעה?

en:Suffix_(name)#Generational_titles (¯`gal´¯) - שיחה 10:06, 3 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
במאות השנים האחרונות כבר כמעט ואין "עולם נוצרי". יש עולם מערבי מודרני חילוני, שהקשר שלו לנצרות הולך ומתרופף. וגם אם יש עדיין עולם נוצרי, רוסיה היא בוודאי כבר לא חלק ממנו.--2A00:A040:196:306C:740C:C14C:1A2D:BC28 23:42, 3 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
טענה מוזרה. לפי סקר בקרב סטודנטים מ-2014 נמצא כי כ-44% מהסטונדטים מגדירים את עצמם כנוצרים אורתודוקסים (מקור). לפי הגרף הזה אחוז האנשים שמגדירים עצמם כדתיים נמצא במגמת עליה מתמדת. לפי סקר מ-2021 נמצא כי 66% מהנשאלים הם נוצרים אורתודוקסים (מקור). אז הטענה שרוסיה אינה חלק מה-Christendom (העולם הנוצרי) זו טענה מוזרה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:30, 5 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
אני לא יודע אם העולם הנוצרי הולך ומתרופף, אבל אין קשר בין נצרות לבין מתן שם לאב כשם הבן. מדובר בעניין תרבותי, לא דתי. נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 15:35, 7 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

מחלקה פסיכיאטרית סגורה של שירות בתי הסוהר[עריכת קוד מקור]

למה לשירות בתי הסוהר בישראל יש מחלקה פסיכיאטרית סגורה? למה לא שמים חשודים ספק-משוגעים במחלקה סגורה של בית חולים פסיכיאטרי רגיל? ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

אולי כי הם פושעים והם מהווים סכנה לסביבתם? התו המתחרה - שיחה 09:32, 4 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
אבל גם במחלקה סגורה בכל בית חולים פסיכיאטרי רגיל ניתן למצוא אנשים שלפחות מוגדרים כ"פושעים המסוכנים לסביבתם". ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]
לא מדויק, הרבה פעמים אלו פשוט אנשים שמסוכנים לעצמם. 80.246.130.239 16:46, 9 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

מה ההבדל בין PDO לבין PDO_mysql?

PDO היא תבנית ממשק לבסיסי נתונים בכללי ו PDO_mysql היא תבנית ממשק מותאמת ל MySQL ודומיו (כמו MariaDB). נכון? תודה. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

שאלה לדוברי אנגלית לגבי מונח אנגלי לקלחת[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

שלום, שאלה לדוברי אנגלית כשפת אם: איך נקרא באנגלית הכלי שמכונה בעברית "קלחת" (בלשון עממית)? מדובר בסיר עמוק וגבוה מעט עם ידית אופקית ארוכה המשמש להכנת דייסה למשל? האם כלי כזה נמכר בכלל במדינות דוברות האנגלית?

זה (אנ')?

נישואים פוליטיים[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש


אם המטרה של נישואים פוליטיים הייתה למנוע מלחמות, ברור ששיטה זו נכשלה לחלוטין- כל המלכים/נסיכים תמיד התחתנו עם נסיכות של מדינות אחרות, ובכל זאת עמי העולם המשיכו לטבוח אלה באלה ללא הרף. למה לא הפסיקו עם זה אחרי שראו פעם אחר פעם אחר פעם שזה לא עובד?--2A00:A040:196:306C:740C:C14C:1A2D:BC28 23:39, 3 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

אם המטרה של ארוחות היתה למנוע רעב, ברור ששיטה זו נכשלה לחלוטין. אנשים אוכלים כל הזמן, ובכל זאת הם נעשים רעבים ללא הרף. למה לא מפסיקים עם זה? עוזי ו. - שיחה 01:05, 4 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
שאלתי שאלה רצינית, אודה למי שיענה תשובה לא מטומטמת.--2A00:A040:196:306C:740C:C14C:1A2D:BC28 09:17, 4 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
לא הבנתי למה החלטת שזה לא עובד. לאורך ההיסטוריה נישואים פוליטיים תחזקו אימפריות לאורך מאות שנים. התו המתחרה - שיחה 09:33, 4 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
אסביר את האנלוגיה: נישואים פוליטיים לא נועדו למחוק את המלחמות לחלוטין. הן נועדו למנוע אותן באופן מקומי. לכן הקושיה עצמה די תמוהה. עוזי ו. - שיחה 10:49, 4 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
לפחות באוסטריה של בית הבסבורג חשבו שנישואים פוליטיים בהחלט יעילים במניעת מלחמות. האמרה המפורסמת מאותו זמן מתורגמת במקורב כ"מלחמות יעשו אחרים. את, אוסטריה בת המזל, התחתני!". H. sapiens - שיחה 21:21, 4 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
בסופו של דבר, נישואים פוליטיים היו רק חלק ממכלול שיטות פוליטיות ליצירת בריתות. כאשר ברית לא עבדה מסיבות פוליטיות, הנישואים לבדם לא יכלו להציל אותה.
לטווח זמן ארוך, נישואים פוליטיים סבלו מאותה בעייה של שיטת המונרכיה, היינו האם הזוג המלכותי יצליח בכלל להביא יורשים לעולם? אם נולדו יורשים, כמה זמן ישרדו? האם יהיו שליטים סבירים בעצמם? האם יצליחו להגן על עצמם משלל קרובי משפחה טוענים לכתר?
סביר שלטווח זמן קצר נישואים פוליטיים עוררו תקוות לברית מוצלחת ולשלום פורה, ומכאן הפופולריות שלהם בזמנם. ראייה היסטורית בד"כ מדגישה את טווח הזמן הארוך, וכמובן שתמיד קל יותר להיות חכמים בדיעבד. H. sapiens - שיחה 11:19, 5 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

מצב טיפול: חדש

אני תוהה אם מישהו מהחברים כאן יודע כיצד ממירים את תוכן הקובץ הנ"ל באופן שיוכל להיקרא על ידי תוכנת אופיס / וורד עכשווית. יצרתי קובץ מאוד מקיף של תיקונים באופיס 2010, תיקוני שגיאות לשון ותקלדות באנגלית, קיצורים, ביטויים קצרים שנפתחים לביטויים ארוכים, וכו'. אצטרך בקרוב לעבוד עם גרסת אופיס שונה, והשאלה היא אם יש דרך כלשהי להמיר קובץ ACL. לפורמט של קובץ שנמצא בשימוש בתוכנה מתקדמת יותר, כך שאוכל להשתמש בכל הקיצורים והתיקונים שבניתי בשנים האחרונות גם בתוכנה מתקדמת יותר. כל טיפ יתקבל בברכה, כולל הצעות מה כדאי לי לקרוא כדי לבצע את המעבר/ההמרה בעצמי. אלדדשיחה 01:02, 4 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

אודה למשיבים אם תוכלו לתייג אותי בתשובתכם. אלדדשיחה 01:08, 4 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
אלדד, מצאתי את השירשור הזה שמסתיים בכך שהשואל אומר שתוכן השירשור איפשר לו לעשות המרה. מדובר בשירשור ארוך ולא בדקתי את תוכנו. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 10:35, 4 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
תודה רבה, אילן, אין כמוך! עד כמה שזכור לי, בעבר לא נתקלתי בשרשור הזה. אתעמק בו בקרוב, ונראה לי שהוא אכן יביא לי את הפתרון. אלדדשיחה 10:38, 4 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

אינטרנט כשר[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

מה אינטרנט כשר מסנן? למשל אינטרנט רימון. La Nave - שיחה ‏ 09:44, 4 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

תלוי באיזה מסלול. יש כאלו שמסננים רק אתרי ספאם ופורנו, יש כאלו שמסננים גם איברי גוף חשופים ויש שמאשרים רק מייל. התו המתחרה - שיחה 09:47, 4 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
הוא מצנזר מילים בוויקיפדיה ומצנזר קישורים, איזה קישורים הוא מצנזר? גם ערכים הוא מצנזר, הערך ספר שעשועים חסום? La Nave - שיחה ‏ 13:09, 4 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
יש מסננים שמצנזרים אפילו את התנ"ך, וכמובן הם מצנזרים את ויקיפדיה. ראו למשל פעולה של מסנן טיפש. דוד שי - שיחה 19:56, 4 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
ראיתי תופעה כזאת, זה באג או פיצ'ר? La Nave - שיחה ‏ 20:33, 4 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
באג. נסיון לסנן מילה (במקרה הזה: „אנס״). הגרסה המנוקדת שרדה. מה שקורה הוא שעורכים שלא מודעים לסינון עורכים חלק מערך והמסנן מוחק אותיות שלא לצורך בלי שהם שמים לכך לב. Tzafrir - שיחה 22:27, 4 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
קראתי עכשיו עוד כתבה על משתמשי רשתות חברתיות מרוכזות שמנסים לעקוף חסימות על מילות מפתח שונות בעזרת החלפה של אחת האותיות. לדוגמה: „אפ0״ במקום „אפס״. מעניין אם ניקוד יכול להשיג תוצאה דומה. Tzafrir - שיחה 21:58, 5 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
עדיין לא הבנתי מה רימון מצנזר, להתרשמותי הוא מצנזר גם דת ופוליטיקה. La Nave - שיחה ‏ 07:01, 6 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
@La Nave Partirà, מה הקשר פוליטיקה? הוא מצנזר רק חוסר צניעות (במילים ובמדיה). 80.246.130.239 16:47, 9 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
יש לאינטרנט רימון כמה רמות הגנה, ובחלק מהן הוא בהחלט מצנזר דברים נוספים, מה שהיית מצפה מהורה דתי לצנזר מהילדים שלו. בברוך - שיחה 15:35, 11 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

אתר להעלאת קבצים – מי מכיר?[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

שלום, להעלאת תמונות לרשת לשם שיתוף בקלות אני משתמש באתר Imgbb. האם מוכר לכם אתר דומה לסוגי קבצים שהם לא תמונות? תודה, 87.69.242.88 12:02, 4 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

ודאי. גוגל דרייב או האתר המקביל של מייקרוסופט. שניהם חינמיים עד 15 ג'יגהבייט או משהו כזה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:16, 4 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
@אילן שמעוני – תודה רבה. 87.69.242.88 15:05, 4 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

אלג'יריה - האיים?[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש


ראיתי בערך אלג'יריה, שתרגום שמה הערבי (אַלְגַ'זָאאִר) לעברית הוא "האיים". מדוע האיים? אלג'יריה אינה אי ואפילו אינה חצי אי. תודה רבה, אביתר ג'שיחה • 12:04, 4 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

ליתר דיוק: מקור השם של העיר אלג'יר. לפי הערך האנגלי, פעם היו שם איים. לעומת זאת, הערך האנגלי לא מכיר מקור פיניקי לשם הרומאי של העיר. Tzafrir - שיחה 12:43, 4 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

נשק גרעיני[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש


למי שייך הנשק הגרעיני של ישראל- לצה"ל או למוסד? מי מבין שני הארגונים אחראי על שימוש בנשק גרעיני ביום פקודה? האם יש יחידה ספציפית שאחראית רק על זה? אם כן- מה הם עושים כל היום? כמובן שכל השאלות רלוונטיות לא רק לישראל, אלא לכל המדינות שיש להן נשק גרעיני.--2A00:A040:196:306C:740C:C14C:1A2D:BC28 14:04, 4 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

אפילו עצם קיומו של נשק גרעיני בידי מדינת ישראל הוא סודי ופרטים עליו הכניסו את מרדכי ואנונו לשנים ארוכות לכלא. גם עם מישהו יידע את התשובה לשאלתך, ספק אם יענה לך, מתוך מחוייבות למדינה או מאימת העונש הצפוי. 2A0D:6FC7:50E:DC6E:8BC0:AF7D:9828:3627 17:41, 4 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
הערך תוכנית הגרעין של ישראל מסתמך על מקורות גלויים בלבד. לפי הערך הזה וערכים קשורים נראה שמדובר על הצבא. אין לי מושג מעבר לכך. באופן כללי גם במדינות אחרות כלי נשק מתוחכמים כאלו מופעלים על ידי יחידות צבאיות. Tzafrir - שיחה 18:01, 4 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
אני די בטוח שמדובר בצבא. וזה בפני עצמו לא כזה סוד כמוס, שכן עתודאים רבים שלומדים פיזיקה על חשבון הצבא מופנים למיונים לקמ"ג. אז אפשר לנחש שישנה יחידה מסווגת כשלהי השייכת לצה"ל ועוסקת בתפעול של מתכני גרעין. Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:06, 5 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
גם אני חושב שמדובר בצבא, שכן רק לצבא יש טילים/צוללות/מטוסים כדי לירות את הנשק הזה (או כל נשק אחר). ארגוני ביון הם יותר אנשי חרש, כלומר עוסקים במודיעין או בפגיעה באדם ספציפי מאוד ובשקט. טיל גרעיני דורש הרבה יותר מסוכן צללים במדינת אויב. נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 15:31, 7 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

האם טרוריסטים עזתים יורים טילים רק על ישראל או שמא גם על מצרים?[עריכת קוד מקור]

אם על שתיהן, האם יש פה ערך על מדוע הם יורים גם על מצרים ואיך מצרים מתמודדת עם זה? תודה. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

וגם על עצמם... בברכה. ליש - שיחה 20:02, 5 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
גם על עצמם... כמו שכתב ליש. אם אני לא טועה, הם ניסו להתמרד נגד מצרים לפני מספר דורות, אך המצרים פשוט שיטחו חלק מרפיח וסיימו עם זה. קל יותר לירות טילים על מדינה דמוקרטית מאשר על מדינה טוטאליטרית. נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 15:28, 7 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

אבטחת אישים ישראליים בחו"ל[עריכת קוד מקור]

היום עלה לכותרות שרה"מ לשעבר (קרי, אישיות מאובטחת) נסע לחופשה בחו"ל. האם המאבטחים הישראליים מלווים אותו? נדמה לי שהתשובה היא כן, ולכן שאלתי היא איך מבחינה דיפלומטית זה מתאפשר. האם ישנם הסכמים בין ישראל למדינות מסוימות (ואם כן, אילו? האם זה הדדי?) לפיו מאבטחים יכולים לשאת נשק ולפעול על אדמתם להגנת האינטרסים שלהם? האם אפשר לצפות שכאן בישראל ישנם מאבטחים שאינם אזרחים ישראלים ששומרים על אח"מים מחו"ל? אם כן, רישיון הנשק שלהם הוא מטעם משטרת ישראל? אינדיוודואלי לאדם\לארגון? או אולי יש רשיון אינטרפול כללי או משהו כזה? 2a01:6500:a036:a277:8a0a:272d:4b9f:5402 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

רונן בר מה תשובתך? דוד שי - שיחה 16:16, 5 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
מה הקטע של תשובה צינית? זה מידע שרלוונטי לערכים כמו היחידה הממלכתית לאבטחת אישים ומשלחות, פיקוד האבטחה, שירות הביטחון הדיפלומטי וכו' - הרי לכל המדינות יש אח"מים ומשלחות שנעות בעולם. לא ביקשתי פרקטיקות הגנה של השב"כ או מידע סודי כלשהו, אלא אמנה בינלאומית או משהו כזה שמסדירה את הפעילות הזאת.
המידע וכמות הסודות שמצויים בתוך הראש של ראש ממשלה לעבר (בעיקר בתחום הבטחוני והמודיעיני) לא יסולא בפז, ועל כן ישנה חשיבות ראשונה במעלה לאבטח אותו, גם כאשר הוא יוצא מגבולות הארץ. קצת קשה להאמין שמדינה תסמוך על מדינה אחרת שהיא תאבטח אותו. סביר יותר שהאחריות על הביטחון נתונה למדינת המקור ולא למדינת היעד, וסביר שקיימים הסכמים בין המדינות לצורך כך. בדוגמאות מהזמן האחרון: נשיא ארצות הברית תמיד מלווה בחיילי מארינס לכל מקום שהוא יגיע אליו בכל העולם (במעגל הראשון), ונשיא אוקראינה לווה בחיילי עילית אוקראינים במסעו לארצות הברית. לא לאבטח אישיות כה חשובה כראש ממשלה גובל בטירוף. נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 15:25, 7 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

צליאק/רגישות לגלוטן[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

יש הבדל ביניהם?

לא, רגישות לגלוטן, צליאק, כרסת, דגנת, אותה גברת בשינוי אדרת. בברכה. ליש - שיחה 20:00, 5 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
כן. ראה כאן.
ציטוט: "רבים טועים לחשוב כי רגישות לגלוטן משמעה צליאק – מחלה אוטואימונית (כלומר כזו שמקורה בבעיה במערכת החיסונית של הגוף) אשר תוקפת את תאי המעי הדק וגורמת לבעיה בספיגת המזון בו. זה הזמן לומר: צליאק, דגֶנֶת בעברית, נובעת מאי-סבילות לגלוטן, כלומר זהו מצב שבו הגוף אינו מתמודד עם גלוטן ורואה בו גוף זר.
ברגישות לגלוטן המצב מעט שונה: כלומר, הגוף אינו רואה בגלוטן גוף זר ואינו 'נלחם' בו, ולכן תופעות שונות המאפיינות את מחלת הצליאק - תת-ספיגה, בעיות התפתחותיות ועוד - לא מתרחשות בדרך כלל במקרה זה. עם זאת, הרגישות לגלוטן יכולה לגרום לכמה וכמה תופעות בריאותיות ותסמינים שמופיעים גם בעקבות צליאק, וגם הם עשויים לפגוע מאוד בשגרת החיים היומיומית של הסובל ממנה. אגב, ישנה גם אלרגיה הספציפית לחיטה, שאינה מופיעה לאחר אכילת דגנים אחרים."
--א 158 - שיחה 09:49, 6 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
תודה רבה. שאלה נוספת בנושא קשור: בערך "התאבדות" כתוב "נמצא כי לרבים מהמתאבדים בישראל היו מחלות המחזקות נטיות דיכאוניות אובדניות (כמו צליאק וסוכרת)". אבל לא מצורף מקור ואין הסבר או הרחבה, גם לא בערך על צליאק. זה נכון? איך צליאק וסוכרת יכולות לחזק דיכאון ואובדנות? 2A01:6500:A036:7D38:853B:9C95:25F:ECC4 23:20, 7 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

האם מצביעי דרעי חושבים שהוא זכאי?[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש


ניתן לראות בקרב מצביעי נתניהו מגמה ברורה לפיה הם חושבים שהוא חף מפשע, והפרשות סביבו הן ניסיון של מתנגדיו. כלומר, (רוב) מצביעי הליכוד הם לא בעד שחיטות ועבריינות, אלא מאמנים שנתניהו הוא אדם הגון.

עכשיו, במקרה של דרעי היתה סדרה של הרשעות פליליות בפרשות שונות (בהן גם ניצול מעמד וקבלת טובות אישיות), סדרה של חקירות, מסמכים, ומאסר בפועל. האם המצביעים של ש"ס מאמינים אף הם שדרעי הוא חף מפשע ואדם הגון?

(לגבי פרשות בן גביר אני לא שואל בכוונה, כי הוא עצמו אינו מתכחש לעבר הפלילי)

בוודאי, הרי הם שרו: הוא זכאי, הוא זכאי הוא זכאי. מה בסך הכל עשה, רימה את מס הכנסה? כולם מרמים את מס הכנסה, כל אחד כפי יכולתו, אבל רק הפראיירים נתפסים. כעת לשאלה הבאה: האם מצביעי ש"ס מאצינים שדרעי לא פראייר? כן, כי למרות שנתפס יצא בזול. דוד שי - שיחה 16:13, 5 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
הוא גם קיבל שוחד של ממש בשנות ה-90 המוקדמות, לא? כלומר לא רק עבד על מס הכנסה (שזה "לא פרייר"), אלא גם שם בוחטה בכיסו הפרטי מ'לב בנים'. גם בפרשה הזאת הוא נשב לזכאי בציבור המצביעים שלו?
בוודאי, הרי הם שרו: הוא זכאי, הוא זכאי הוא זכאי. דוד שי - שיחה 19:30, 5 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
מיהם הם? לדוגמה, רון כחלילי סיפר בראיון שבעוד בזמן משפט דרעי הראשון הוא האמין בחפותו ובא לעודד מול הכלא, הרי שלאחר חזרתו של דרעי לפוליטיקה (וחשיפת בתיו של דרעי, דמעות הבצל, וכדומה) הוא הפסיק לתמוך בש״ס. Tzafrir - שיחה 19:56, 5 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
מדהים. שלמעשה המצביעים חושבים שכל מערכת החוק הם הלא מוסריים ובמציאות לא היה שוחד. כך שאדם חף מפשע ישב בכלא. תודה על התשובה הכנה.
מה שהכי מדהים, זה שאף אחד משני המגיבים כאן (שאת דפוס חשיבתם אני מכיר בין השאר דרך התבטאויותיהם בדפי שיחות בויקיפדיה), לא הצביע לש"ס, וגם לא לאף אחת ממפלגות הקואליציה הנוכחית, ולמרות זאת הוא מתיימר לענות לשאלה אודות מה שחושבים מצביעי ש"ס. אז מהו אפוא פירוש תגובת השואל למשיב האחרון: "תודה על התשובה הכנה"? התשובה "הכנה" של מי? אם אתה באמת רוצה לדעת מה חושבים בוחרי ש"ס, אז תדגיש ששאלתך מופנית רק לאותם עורכי ויקיפדיה שהצביעו לש"ס או שמכירים אישית בוחרי ש"ס שהביעו את דעתם על שאלתך.
אני לא הצבעתי ש"ס, אבל אני כן מכיר היטב, מחקרית, את דפוס החשיבה של מצביעי ש"ס. אז ככה: רון כחלילי הוא חילוני גמור, שמזוהה אידיאולוגית עם תנועת הפנתרים השחורים, ושהצביע לש"ס כהצבעת מחאה כנגד "האפליה נגד המזרחיים", אבל הוא לא המיינסטרים של מצביעי ש"ס. שלא כמו כחלילי, רוב ככל מצביעי ש"ס הם: או חרדים או מסורתיים, שמצביעים לש"ס בגלל אדם אחד בלבד שכבר נפטר, ושלולי הוא, הם בחיים לא היו מעלים על דעתם להצביע לש"ס, ולאדם הזה קוראים עובדיה יוסף: הוא אמנם נפטר לפני קצת פחות מעשר שנים, אבל רוחו ממשיכה לרחף, ללא הפסקה, בחלל האויר של ציבור מצביעי ש"ס, ותמונתו עדין מופיעה על קירותיהם של המוני בתים בקרב מצביעי ש"ס, משום שהוא נתפס אצלם כסמכות פסיקה מספר אחד בעולם. ובכן מייד אחרי הרשעת דרעי, יוסף קבע, שלפי ההלכה "דרעי זכאי" כלשונו של יוסף. כשתלמידי חכמים ביקשו את נימוקיו ההלכתיים לקביעה, הוא טען, שהואיל והבסיס העיקרי להרשעת דרעי הוא בראש ובראשונה עד מדינה שהעיד על מעשי דרעי, אז יוצא שהרשעת דרעי התבססה על עד פסול-הלכתית, שהרי כידוע ההלכה פוסלת עדי מדינה וזאת מחשש לעדות שקר (עד מדינה הוא חשוד בפלילים שמוכן להעיד בתנאי שהמדינה לא תגיש נגדו כתב אישום ולכן לכאורה יש לו אינטרס לחתום על כל טקסט שהמדינה תכתיב לעד). לכן מסקנת יוסף היתה, שהלכתית, דרעי הוא עדין בחזקת מי שלא ביצע את המעשים שיוחסו לו בבית המשפט, וזה היה אפוא פשר הכרזת יוסף: "הוא זכאי". מאז, כל חרדי או מסורתי שמצביע ש"ס, כרגיל בגלל עובדיה יוסף (לא בגלל דרעי), יודע, שאחרי שבית המשפט הרשיע את דרעי ברמה המשפטית, יוסף פסק ש"דרעי זכאי" ברמה ההלכתית, וזהו אפוא פשר הקריאה "הוא זכאי" הנשמעת תדיר בקרב בוחרי ש"ס.
הרבה מים עברו בנהר מאז הרשעת דרעי בבית המשפט ומאז פסיקת יוסף "הוא זכאי", וכמעט שלא חלו מאז שינויים משמעותיים לגבי ההרשעה ההיא, לא בקרב עמדת הקהיליה המשפטית שממשיכה להחשיב את דרעי כמי שביצע את המעשים שיוחסו לו בבית המשפט, וגם לא בקרב קהיליית מצביעי ש"ס שברובה ככולה ממשיכה להחשיב את דרעי כמי שהורשע על לא עוול בכפו וכמי שלא ביצע את המעשים שיוחסו לו בבית המשפט. אבל בכל זאת גם התרחש מאז איזשהו שינוי קל (או רבע-משמעותי) לגבי מידת האמון באותה הרשעה: ובכן אותו עד מדינה שלטענת יוסף היה הבסיס המרכזי להרשעת דרעי בבית המשפט, נתפס אחר כך על חם באיזושהי עדות שקר, ומי שגילה זאת היה לא אחר מאשר שופט בית המשפט העליון אדמונד לוי. כאשר השופט לוי גילה את עדות השקר, והתברר לו שמדובר באותו עד מדינה שהיה אחד מעמודי התווך להרשעת דרעי, לוי המליץ שדרעי יבקש משפט חוזר. במסגרת חקירות נוספות שנערכו על ידי עורכי דינו של דרעי, התברר להם שאותו עד הסתיר מהשופטים, כי עוד קודם לכן הוא הורשע בשוויץ על הונאת ענק, וכי הוא אף שיקר לשופטים בישראל כשטען שמעולם לא הורשע על הונאה. דרעי ביקש אפוא מבית המשפט לערוך משפט חוזר, אבל אחרי שבית המשפט דן בנושא הוא סירב לקדם את העניין בדחותו את בקשת דרעי לקיים לו משפט חוזר. אמנם נדיר מאד שבתי משפט בישראל נענים לבקשות לקיים משפט חוזר, בין השאר משום ששופטים אינם ששים לפתוח מחדש תיק שכבר נסגר, אבל דחית בקשת דרעי למשפט חוזר רק הגבירה את המתח בקרב אותו חלק מקרב בוחרי ש"ס שהיה מודע ל"התפתחות" המשפטית ושראה בכל זה "עוד אפליה ממוסדת נגד מזרחיים".
לסיכום, וכאן אני חוזר לשאלתך: אם אתה שואל את בוחרי ש"ס, אז לפחות חלקם הניכר כנראה לא ממש מכירים את פרשת בקשת המשפט החוזר ואת דחיית הבקשה, אבל רובם ככולם יענו לשאלתך בפשטות גמורה משהו כמו: "הרב עובדיה קבע שדרעי זכאי, אז מבחינתי דרעי זכאי". אסיים בהמלצה: להבא, אם אתה שואל על דפוסי חשיבה של סקטור מסויים, רק תוודא שאתה מקבל תשובה ממי ששייך לסקטור הזה או לפחות ממי שמכיר מחקרית (או סוציולוגית) את הסקטור הזה. 147.236.144.145
מפלגת ש"ס הגיעה לשיא כמות המנדטים בכנסת החמש עשרה: 17 מנדטים. זו הייתה קפיצה חד פעמית. היא חפפה גם בערך את זמנו של המשפט. מאז חזרתו של אריה דרעי להנהגה (למעט הבחירות האחרונות) היא אף ירדה לכמות מנדטים נמוכה יותר ממה שהייתה בזמנו של אלי ישי (וגם: בימי חייו של הרב עובדיה יוסף). לכן בהחלט מעניין לשאול מיהם הם. ולא שמעתי שהרב עובדיה התנגד עקרונית להרשעתו של אהוד אולמרט (כי עדי מדינה זה פויה). Tzafrir - שיחה 15:21, 6 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
למען הסדר הטוב: ש"ס קיבלה 17 מנדטים אחרי הרשעת דרעי, כלומר אחרי פסיקת עובדיה יוסף "הוא זכאי".
לגבי משפט אולמרט: עד המדינה שם, שמואל דכנר, העיד בפרשת הולילנד. עובדיה יוסף נפטר חצי שנה לפני שניתן פסק הדין בפרשה זו (ב-2014), אז איך היה יכול לחוות דיעה על פסק דין שעדין לא ניתן? ובכלל, הוא יותר התעניין במשפט דרעי מבמשפט אולמרט, משום שדרעי עמד בראשות המפלגה שהוקמה על ידי עובדיה יוסף, אבל למה שיחווה את דעתו על נאשמים שבכלל לא עניינו אותו? אילו שאלו אותו מהי עמדתו על עד המדינה דכנר בפרשה ההיא שטרם הוכרעה אז על ידי בית המשפט, היה אולי עונה "מדובר בביצה שטרם נולדה. תנו לטחנות הצדק לעשות את עבודתם, ואולי בית המשפט יפסול את עד המדינה, כפי שההלכה היתה פוסלת אותו, כי יש חשש כבד שיתן עדות שקר". אבל לדעתי, הכי סביר שהיה עונה: "אינני מתעניין במשפט אולמרט, מה לי ולו?". בכל מקרה, אי אפשר לדעת מה היה עונה על הליכים משפטיים שעדין היו אז בבחינת ביצה שטרם נולדה, פשוט כי הוא לא נשאל עליהם. 147.236.144.145 15:46, 6 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
„הוא זכאי״ היא תנועה שהייתה חזקה במיוחד לקראת סוף המשפט. רון כחלילי שהזכרתי, לדוגמה, תמך אז בדרעי והוא לא היה אחד מהתלמידים בישיבת שאגת אריה שהוקמה מול הכלא. אבל מאז לא רק אריה דרעי „זכאי״ אלא גם התברר שמשה קצב „זכאי״ ומעלילים עליו עלילות שווא. כלומר: כשהתברר שמערכת המשפט לא פוסקת כמו שאנחנו רוצים, אז אנחנו יודעים טוב יותר. נתניהו הבין את הרעיון ורכב עליו. Tzafrir - שיחה 08:44, 7 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
למען הסדר הטוב: השואל שאל על הלך חשיבתם של מצביעי ש"ס. התשובה לשאלתו תוכל אפוא להתקבל רק ממי, שהצביע ש"ס, או שלפחות מכיר היטב (למשל מחקרית או סוציולוגית) את הלך חשיבתם של מצביעי ש"ס. בתור מי שמכיר היטב - ברמה המחקרית - את הסוציולוגיה של מצביעי ש"ס, ציינתי שהחילוני הגמור רון כחלילי מהווה מיעוט גמור בקרב בוחרי ש"ס. עוד ציינתי, שרוב ככל מצביעי ש"ס הם חרדים או מסורתיים - שהצביעו לה רק בגלל עובדיה יוסף - לא בגלל דרעי.
העובדות ההיסטוריות הן כדלהלן: א. הראשון בהיסטוריה העולמית שטבע את הביטוי "הוא זכאי" (על דרעי), היה עובדיה יוסף. ב. הוא עשה זאת מייד אחרי הרשעת דרעי, בכנס ששודר בשידור חי בערוץ הראשון (באותו כנס גם נטבע לראשונה הביטוי המפורסם "תצא בחוץ"). ג. מייד אחרי שדרעי נכנס לכלא, ש"ס זכתה ב-17 מנדטים, הרבה אחרי שעובדיה יוסף טבע את הביטוי "הוא זכאי".
לגבי הערתך על קצב ועל נתניהו: השואל לא שאל עליהם. אבל אילו היה שואל מהי דעת מצביעי ש"ס על שני האישים הנ"ל, הייתי עונה לו שלדעת רוב ככל מצביעי ש"ס, המערכת המשפטית יכולה להרשיע אנשים חפים מפשע, ושזה עלול לקרות לה במיוחד אם הם באים מהמחנה הלא נכון. עוד יגידו לך רוב ככל מצביעי ש"ס, שבמחנה הלא נכון נמצאים דרעי קצב ונתניהו. האם זה מה שגם חושב רון כחלילי? אינני יודע. אני מדבר על מה שחושבים רוב ככל מצביעי ש"ס, לא על חילוני גמור כמו רון כחלילי, ובטח לא על מה שחושבים אני ואתה. 147.236.144.145 21:18, 7 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
תודה רבה על תשובתך המלומדת. החכמתי. עמית - שיחה 22:05, 7 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
מצביעי ש"ס נחלקים לשלושה:
  1. אלה שמאמינים שממילא כולם מושחתים.
  2. אלה שמאמינים שדרעי נרדף על ידי ההגמוניה.
  3. אלה שמאמינים שכולם מושחתים, אבל עם דרעי מחמירים כי הוא נרדף על ידי ההגמוניה.

בר 👻 שיחה 16:05, 6 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

נכון.
אבל זה לא שליש שליש שליש. למעשה, מעל 90 אחוז מהם, שייכים לקטגוריה השניה שציינת. 147.236.144.145 16:24, 6 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

פרוטוקול רשת האינטרנט[עריכת קוד מקור]

  • מודל TCP/IP (מודל ופרוטוקול)
  • פרוטוקול HTTP

האם נכון להכליל בפרוטוקול רשת האינטרנט פרוטוקולים נוספים כמו SSH או SFPT? הייתי מהמר שלא כי אלה פרוטוקולים שניתן להשתמש איתם גם ברשת מקומית (לא אינטרנטית) ולכן אינם חלק מ"פרוטוקול רשת האינטרנט". ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

אלו דברים שקצת לא קשורים זה לזה. פרוטוקול TCP/IP מדבר על העברת packets בין שני מחשבים באחת ה-layers, והוא די בסיסי (יחד עם UDP הוא מהווה כ-99% משליחת ה-packets ברשת). נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 15:20, 7 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

אם אכילס מצליח להשיג את הצב, האם זה אומר שסכום המספרים שלילי?[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

ראיתי בסרטון יוטיוב הסבר על פרדוקס של זנון - שאכילס לא מצליח להשיג את הצב, כי אם הצב מתחיל בפור, כל פעם אכילס צריך להתקדם מחצית מהמרחק שהתקדם הצב, עד אינסוף.

ההסבר בסרטון היה: S - סך כל המרחק (2 מטר)


אבל, בדיוק עם סכימה כזו, מוכחים ש ...

כיצד ניתן ליישב את הסתירה? האם ניתן ליישב את הסתירה (מנחה הסרטון לא התייחס לסתירה, אבל היה אפשר להבין ממנו שאין לו הסבר לשאלות כאלו) רן כהןשיחה 19:28, 6 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

יש לנו ערך (ליתר דיוק: הפניה) על טור הנדסי. יש שם הסבר איך סוכמים אותו. המקרה השני אינו טור הנדסי (היחס בין 1 ל־2 אינו כמו היחס בין 2 ל־3). לכן אין לי מושג על איזו נוסחה הוא מדבר. וכמובן שיש לנו את הפרדוקסים של זנון#פרדוקס אכילס והצב. האם ההסבר שם ברור? Tzafrir - שיחה 21:59, 6 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
הידעתם שרק אצלנו קיים הערך החביב סדרה הנדסית אינסופית מתכנסת? בר 👻 שיחה 00:42, 7 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
אין קשר לסכימה של טור הנדסי.
המנחה הסביר מבחינה טכנית איך אפשר לפתור את הפרדוקס (הערך לא מסביר טכנית כיצד) - על ידי הצגה של סכום אינסופי, שינוי שלו, וחיבור הסכום לסכום אינסופי אחר. בדיוק באותה שיטה מוכיחים שסכום כל המספרים הוא 1/12-. אין קשר לסכימה של טור הנדסי, אלא לסכימה של טור אינסופי כללי.
ולכן אני שואל, כיצד ניתן ליישב את זה (אם ניתן)? רן כהןשיחה 10:34, 7 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
למיטב ידיעתי אפשר ליישב את הפרדוקס רק במתימטיקה ולא בהיגיון אנושי. כמו שהראית, הסדרה הגאומטרית עם q פחות מ|1| מתכנסת ומותר להכפיל ולחסר אותה. הטור ...1+2+3 לא מתכנס ואי אפשר להכפיל ולחסר אותו, אבל ב-(Ramanujan summation) כן. היוטיובר המתמטי Mathologer מסביר את ההגיון בשיגעון של הסכימה הזאת (ולכבוד רמג'ואן מזמן את האל גנש שיעזור לנו לצלוח את הוידאו). La Nave - שיחה ‏ 11:12, 7 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
ההתכנסות של הסדרה מסביר את זה. הגיוני, תודה! רן כהןשיחה 11:13, 7 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
מעניין להוסיף כאן הפניה לקבוע פלאנק, שמסביר את הפרדוקס: יש גבול מסוים, שאחריו אין כל משמעות פיסיקאלית לחלוקה של המרחב ב-2. הוא אמנם קטן, אבל בהחלט סופי. הרי שכך, הפרדוקס נשאר טעות במתמטיקה, אבל לא משפיע על המציאות שלנו (אם אכן נערוך תחרות בין אכילס לצב). נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 15:16, 7 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
הטענה ש"בדיוק עם סכימה כזו מוכיחים ש-" בעליל אינה נכונה. החישוב הראשון מבוסס על התכנסות קלאסית של טורים, והאחרון (טור המספרים הטבעיים) על רעיונות אחרים לגמרי. במקרה הראשון הטור מתכנס ואפשר להוכיח שמניפולציות (מסויימות) של טור מתכנס אינן מקלקלות את הסכום. במקרה השני התוצאה תלויה יותר מכל בבחירת המניפולציות. עוזי ו. - שיחה 17:58, 7 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

מחסור בתורים בסניפי רשות האוכלוסין וההגירה[עריכת קוד מקור]

עד לפני שנתיים בערך זימון תור להוצאת דרכון היה דבר פשוט, תוך יום-יומיים היה תור, כמעט בכל עיר. אך מאז השנתיים בערך האחרונות התורים בכל עיר הם רק לכמה חודשים קדימה. מסיבה לא ברורה לא רק שזה עדיין לא נפתר והפיתרון גם לא נראה באופק אלא שמפה לשם אני נתקל במדורי טוקבקים לטענות על קונספירציה מכוונת כאילו הממשלה עושה זאת בכוונה. אני נוטה לא להאמין לקונספירציות הללו משתי סיבות:

  • גם בתקופות בהן הימין שלט בישראל אף פעם לא הייתה בעיה כזאת (אם בכל השנתיים בערך האחרונות שר הפנים היה ימני קיצוני כמו אבי מעוז אז אולי הייתי טוען שזה סביר, אבל זה כמובן לא המקרה)
  • הבעיה הזאת התחילה דווקא לאורך כל ממשלת בנט-לפיד ה"שמאלנית"

אז מה הקטע? האם ממשלת בנט-לפיד גרמה לכאוס הזה בכוונה ואם כן מדוע? האם המצב אמור להשתפר עם היכנסו של אריה דרעי לתפקיד שר הפנים? (אותו אריה דרעי אשר אמר עליו פעיל השמאל אורי אבנרי, "בדברים מסוימים, הוא היה יותר קיצוני ממני"). ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

הייתה קורונה ואנשים כמעט לא נסעו לחו"ל. תוקפם של דרכונים פג בשקט במגירה. ואז פתאום הסתבר שאפשר לנסוע, וכולם נזכרו שצריכים לחדש דרכונים. נוצרו תורים ארוכים, שעם הזמן מתפוגגים לאטם. שכחת, אגב, להזכיר את שרת הפנים איילת שקד. Tzafrir - שיחה 08:38, 7 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
זה ההסבר הטבעי, אבל אולי יש גם הסברים אחרים, משניים להסבר זה כמו גידול אוכלוסייה ביחס לכמות משרדי רה"ו, גידול מצטבר של נסיעות לחו"ל והחתמות/מילוי דרכונים בגלל תרבות הלואו קוסט? ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]
יחסית ל־2019? ליתר דיוק, בהתחלה היה עדיין שפל וחברות התעופה מכרו עדיין כרטיסים במחירים זולים. עם עליית הביקושים ובהמשך: עם עליית מחירי הדלקים, מחירי הכרטיסים דווקא האמירו. היום יש פחות לואו קוסט. Tzafrir - שיחה 09:52, 7 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

משרד הפנים עובד על הענקת אפשרות לקבלת דרכון בזמן קצר יחסית. עכשיו אפשר להאריך דרכון לשנתיים בשדה התעופה ובבני ברק בתנאי שתציג כרטיס טיסה

אפשר עוד מידע? ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

היום קראתי טוקבק מעניין לפיו מדובר בסכסוך עבודה.

כמו כן התפרסם שלפי רשות המסים זה נובע מהצורך להתפנות לטפל בעשרות אלפי עולים חדשים

https://m.ynet.co.il/articles/bkueqskcs

מחסור באוטומציה, כבר אמרנו?

האם עלינו לפנות לזכר שהוא אבא לילדים טבעית ועבר "התאמה מגדרית" מגבר לאישה, בלשון נקבה?[עריכת קוד מקור]

ברור שמדובר בזכר ולא באינטרסקס (הרי הוא הביא ילדים כזכר באופן טבעי, בלי טיפולים מיוחדים), או שמא יש לו חלק מיוחד במוח שגורם לו לחוש "אישה" ולכן הוא כן סוג של אינטרסקס. חלק מיוחד במוח או בלבול מגדרי פסיכולוגי (בהיעדר מונח טוב יותר)? האם יש ערך על הדילמה הזאת? ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

ניתן להפוך את השאלה בדיוק לגבי נקבות שהן אימהות טבעית לילדים (ולכן לא אינטרסקס) ועברו "התאמה מגדרית" מאישה לגבר. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

מטעמי נימוס ראוי לפנות לאדם באופן שבו הוא מבקש שיפנו אליו, בלי קשר לדעתנו על דרך הפנייה הנאותה. דוד שי - שיחה 05:36, 7 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
אתה באמת בטוח בזה, לפחות בכזו כלליות? למשל, אם מישהו יבקש ממך לפנות אליו כ"כבודו" לדעתך ראוי שתכבד זאת? ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]
ייתכן שאחליט לא לפנות אליו, אבל אם אפנה, אכבד את בקשתו. דוד שי - שיחה 06:21, 7 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
קשה לי להאמין. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

האם פנייה לאדם כזה כפי רצונו או כפי תכתיבו גורמת עוול לאימהות ביולוגיות או לאבות ביולוגיים? ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

לדעתי מדובר בפרובוקציה דו-צדדית. מי שרוצה להיות כאן כוויקיפד תורם לא יעסוק בזה. כל אחד יכול לפנות כרצונו וכל אחד יכול לענות או לא לענות כלל. אל תעסיקו אותנו בשטויות. בברכה. ליש - שיחה 18:27, 7 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
בניגוד אליך אני מאמין שיש פה שאלה ערכית עמוקה, שאף יכולה לשמש לקביעת מדיניות כתיבת ערכים על טרנסיות וטרנסים (למשל עלתה בעבר השאלה האם לנסח "נולדה כזכר" וייתכן שיש מקרים בהם לגיטימי לנסח כך). ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]
נפנה אל זכר שעשה שינוי מין לנקבה בלשון נקבה, ונפנה אל נקבה שעשתה שינוי מין לזכר בלשון זכר, ותו לא. זאת הגישה כמעט בכל ויקיפדיה בכל שפה, ולא נשלה את עצמינו בגלל דעות קדומות. זאת לדעתי המדיניות הקיימת. אקסינו - שיחה 23:13, 7 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
אולי הדעה הקדומה היא דווקא הימנעות מכוונת מלחשוב על הנושא בגלל תקינות פוליטית? ברמה האישית חשוב לי לשאול אותך האם מבחינתך זה בסדר לכתוב למשל "היא אבא לחמישה ילדים" (על זכר-טרנסית) או "הוא אמא לחמישה ילדים"? (על נקבה-טרנס) ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]
ברוב המקרים אפשר פשוט לכתוב: יש לה/לו (בהתאם למקרה) חמישה ילדים. Tzafrir - שיחה 09:10, 8 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
לפי דעתך, אין זה פרט ביוגרפי חשוב שילדים אלה הובאו מצד אותו אדם כזכר (כלומר, הפרה ביצית בהפריה טבעית)? ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]
בדקתי שני ערכים: אריה דרעי ועובדיה יוסף. בראשון המשפחה מוזכרת בחטף. לשני יש משפחה ענפה יותר. בשני הערכים לא ראיתי שכתוב במפורש שהם אבות לילדיהם. Tzafrir - שיחה 18:14, 8 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
אריה דרעי ועובדיה יוסף מעולם לא היו טרנסיות ולכן מובן מאליו שהם הביאו ילדים כזכרים. בביוגרפיה על טרנסית שהביאה ילדים כזכר וכגבר לעומת זאת זה פרט ביוגרפי לא מובן מאליו כלל. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]
למה זה פרט לא מובן מאליו (אם כבר אנחנו בדיון תאורטי חסר מטרה)? Tzafrir - שיחה 14:45, 9 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
אני מניח שזה פרט לא מובן מאליו למשל כי מצד אחד המון טרנסיות אם לא רוב הטרנסיות לא נמשכות לנשים ומצד שני מחפשות להתחיל את ההליך מוקדם ככל הניתן (כיום טרנסית יכולה להקפיא זרע כדי להביא ילדים בעתיד כאבא ביולוגי). סליחה אם טעיתי במשהו. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

תשובה[עריכת קוד מקור]

התשובה המדויקת לשאלתך הכללית (לפני שאתייחס לשאלתך האחרונה והיותר ספציפית) היא זו:
יש להבחין בין פניה בינאישית אל האדם, לבין התייחסות אליו בויקיפדיה:
א. בפניה בינאישית, הכול מתחיל ונגמר בשאלה האם הפונים רוצים להתחשב בריגשות האדם שאליו הם פונים. לכן הכי טוב זה לשאול את הפונים מה הם רוצים: אם יתברר לנו שהם אכן רוצים להתחשב בריגשותיו אז עליהם לברר אצלו איך היה רוצה שיפנו אליו וכך יידעו איך לפנות אליו, בעוד שאם יתברר לנו שהם לא רוצים להתחשב בריגשותיו אז נייעץ להם שיפנו אליו איך שבא להם (לפרטים נוספים ראה להלן סעיף ג).
ב. בהתייחסות בויקיפדיה: בהנחה שמדובר בויקיפדיה העברית, צריך לברר האם נקבעה מדיניות בנושא. אינני יודע האם נקבעה, אבל דבר אחד ברור לי: אם נקבעה, אז יש ללכת לפיה; אם לא נקבעה, אז המצב מתחיל להסתבך, משום שכידוע יש מחלוקת עזה בכל העולם בשאלה מה קובע את דרך הפנייה לאדם: העמדה הכי פחות סבירה שבה נתקלתי, היא זו שלפיה פונים לאדם לפי המיגדר שנקבע בשעת הלידה: מי שפונים כך דומים למי, שפונים לגבר זקן כך שפנייתם אליו נעשית לפי גילו בשעת הלידה, וכך הם אומרים לו ברצינות גמורה: "תינוק מה שלומך"; אכן לא סביר, אבל קשה להכניס לכלא את הפונים כך (למרות שבקנדה זה עלול לקרות). הדרך הכי רווחת בעולם (יותר מ-99 אחוז מבני האדם יתנהגו כך), היא להתייחס לאדם לפי מצבו הנוכחי, אלא שזה עדין משאיר מחלוקת עזה, משום שהפנייה לאדם לפי מצבו הנוכחי תוכל עדין להיעשות לפי כל אחת מארבע האופציות השונות הבאות שכולן סבירות באותה מידה: 1. לפי הכרומוזומים הנוכחיים שלו (כך שכל אדם שכעת יש לו כרומוזומי XX הוא אשה וכל אדם שכעת יש לו כרומוזומי XY הוא גבר), או: 2. לפי האנטומיה הנוכחית שלו, או: 3. לפי תחושתו הפסיכולוגית הנוכחית, או 4. לפי תחושתם הפסיכולוגית הנוכחית, של הפונים אליו, שמופנית כלפיו (ושתלויה אפוא בשאלה איך הוא נתפס כעת בעיניהם).
ג. ובחזרה אל פנייה בינאישית: אם מחליטים שלא מתחשבים בריגשות האדם שאליו פונים, או שפשוט לא יודעים איך היה רוצה שיפנו אליו, אז נשארים עם ארבע אפשרויות סבירות (כדלעיל סעיף ב). השאלה באיזו אפשרות מהארבע הנ"ל יש לבחור (בפנייה בינאישית), טרם הוכרעה באופן אוביקטיבי, לא בעולם ולא בישראל. בישראל, אפשר פשוט לערוך משאל עם (אם לא סקר מייצג), ואז הסוגיה תוכרע סופית, לפחות בהיבט הסטטיסטי. ההימור שלי הוא שהיא תוכרע על חודם של כמה אלפי קולות (לכאן או לכאן), נכון לתחילת שנת 2023, אבל לך תדע.
ספציפית לגבי שאלתך על "היא/הוא אבא/אימא לחמישה ילדים". זה קל. קודם צריך להחליט האם פונים אליו בתור איש או בתור אשה. אם בתור איש, אז "הוא אב לחמישה ילדים". אם בתור אשה, אז "היא אֵם לחמישה ילדים". הסיבה לכך היא, שההגדרה של "אב", כמו גם ההגדרה של "הוא", תלויה בהגדרה של "איש", בעוד שההגדרה של "אֵם", כמו גם ההגדרה של "היא", תלויה בהגדרה של "אשה". כל זאת, בין אם בחרנו להגדיר "איש/אשה" לפי ההגדרה הכרומוזומלית, או לפי ההגדרה האנטומית, או לפי תחושתו הפסיכולוגית של האדם שאליו פונים, או לפי תחושתם הפסיכולוגית של הפונים אליו שמופנית כלפיו (ושתלויה אפוא בשאלה איך הוא נתפס כעת בעיניהם). 147.236.144.145 10:11, 8 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
מעריך מאד את הפירוט הרב. לפי מה שאני מבין, זה לא שיש רק את ההגדרה הכרומוזומלית, ההגדרה האנטומית והגדרת התחשוה הפסיכולוגית, אלא יש הגדרה רביעית שאני מאמין שהחמצת ושעליה התבססתי כששאלתי את השאלה שהיא הגדרת האדם כאב ביולוגית ביולוגית שזאת עובדה ביולוגית מהותנית בלתי ניתנת לצמצום (irreducible). כלומר, מרגע שאותו אדם הפרה ביצית בהפריה טבעית הוא לעד יהיה אב ביולוגי אפילו אם תהיה טכנולוגיה לשנות את כל הכרומוזומים שלו לנקביים. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]
למען הסדר הטוב: בשפה העברית המודרנית, במיוחד המשפטית, יש הבחנה בין "הורה" ביולוגי לבין "הורה" מאמץ. זאת בעוד, שהמילים "אב" וכן "אם", תלויות בהגדרה של "הורה". אז קודם כל תבהיר לי אל מה היית מתכוון ב"הורה" אילו השתמשת במילה הזו? האם היא כוללת אופציה של (מה שנקרא בשפה משפטית) "הורה מאמץ"? מבחינה ההיסטוריה של הלשון עברית, "הורה" זה תמיד מלשון הריון, ולכן המושג "הורה" מאמץ לא הוכר בעברית, אלא שנים רבות אחרי שקמה מדינת ישראל שקבעה בחקיקה את המונח המודרני "הורה מאמץ". ובחזרה לשאלתך: אם יש הורה מאמץ, אז גם יש אב מאמץ וכן אם מאמצת, ולפי זה קל לומר על טרנס: "הוא אב מאמץ" ואפילו "הוא אב" (לפי המשמעות המורחבת של "הורה" במובנו המודרני המשפטי). אבל קודם תחליט האם אתה שואל על העברית ההיסטורית או על העברית המודרנית המשפטית. זה מאד משנה, ולפי תשובתך לשאלתי יהיה ניתן לענות על שאלתך. אגב, אילו הייתי במקומך, ונניח הייתי מחליט שהאדם הזה הוא "איש", וגם הייתי מאמץ את העברית המודרנית המשפטית, אז הייתי פשוט אומר באופן מפורש על הטרנס הזה: "הוא אב מאמץ של חמישה ילדים". 147.236.144.145 11:09, 8 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
אני מדבר רק על מצב שאי אפשר לשנות כמו הפריית ביצית טבעית. איך להגדיר הורה מאמץ זה לדעתי חורג מהדיון וגם אין לי דעה בנושא. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]
המונח "אב" תלוי במונח "הורה". אם אתה מסכים (לצורך ההנחה בלבד), שיש דבר כזה "הורה" מאמץ (בניגוד להיסטוריה של העברית שלפיה המילה "הורה" היא תמיד מלשון הריון), אז גם יש "אב" מאמץ. אפשר להגיד למשל: "ראובן הוא האב הביולוגי שלהם, אבל מילטון הוא האב המאמץ שלהם". לא הבנתי מה הבעיה בזה. הבעיה היחידה שיכולה להיוצר קשורה לעברית ההיסטורית, ולהגדרה הקלאסית של "הורה" (וממילא גם של "אב" ושל "אם"). 147.236.144.145 11:24, 8 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
בשאלתי התכוונתי רק למונח "הורה ביולוגי" (אב/אם בהקשר זה). ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]
אם כך אז התשובה ברורה: הדרך לתאר נכון את המצב היא להגיד: "הוא אינו אב ביולוגי של שום חמישה ילדים". 147.236.144.145 12:42, 8 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
איך מבחינתך אינו אם הילדים נולדו מזרעו? ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]
מלכתחילה התרשלתי מלהביט על המשפט האחרון שבתגובתך הראשונה, ורק כעת שמתי לב, לאור הערתך. אני מתנצל, ואקוה שאתה מקבל את התנצלותי.
ובכן התשובה לשאלתך תלויה בשאלה, איך אתה רוצה להתיחס לאדם הזה, האם בתור איש או בתור אשה?
בהנחה שאתה מתייחס אליו בתור איש, אז "הוא אב (ביולוגי) של הילדים".
בהנחה שאתה מתייחס אליו בתור אשה, אז תלוי מה ההגדרה של "אֵם" של ילדים: 1. האם זאת ההגדרה: "אשה שהיא הורה ביולוגי" של הילדים האלה? או 2. "אשה בעלת הביציות" שגדלו והפכו לילדים האלה? או 3. "אשה שילדה" את הילדים האלה? לפי תשובתך אגיד לך, לא רק מה יש לומר על האדם שעליו שאלת, אלא גם מה יש לומר על פונדקאית שילדה את הילדים האלה אך שאינה בעלת הביציות שגדלו והפכו לילדים האלה, ומה יש לומר על תורמת הביציות הנ"ל שלא ילדה את הילדים האלה.
לפי הגדרה 1, יש לומר על האדם שעליו שאלת: "היא אֵם (ביולוגית) של הילדים". אבל לפי הגדרות 2,3, ניתן לכל היותר לומר על האדם שעליו שאלת: "היא הורה ביולוגי" של הילדים, כמו שאגב אפשר להגיד גם על כל אימא "רגילה", אבל אי אפשר להגיד על האדם הזה, לא שהוא "אֵם" ולא שהוא "אב". רק "הורה". זה לא אמור להפתיע, שהרי תופעה דומה קיימת גם עם פונדקאית שאינה בעלת הביציות, וגם עם בעלת הביציות שאינה הפונדקאית. בקיצור, הכול תלוי בהגדרה. 147.236.144.145 15:56, 8 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
אני חושב שטעית בתגובתך האחרונה כי גם אם נתייחס לאדם הזה כאישה הוא עדיין לא משקף אף אחת משלושת הגדרות האימהות שנתת. מה שאני מנסה להגיד זה שהוא אבא בגלל שהזרע שהפרה ביצית (ולא משנה של מי הביצית) הוא הזרע שלו בלבד. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]
כבר כתבתי, שהוא אינו עונה על אף אחת מהגדרות 2,3, ושלכן לפיהן ניתן לומר עליו רק: "הוא הורה". האם אתה טוען שהוא גם אינו עונה על הגדרה 1? למה לא? 147.236.144.145 16:30, 8 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
עכשיו הבנתי אותך, גם אם נגדיר אותו "אישה שהיא הורה ביולוגי" עדיין מדובר בזכר כי מקור הזרע ממנו ככה שבמקרה כזה נכון להגדיר "אישה זכר שהיא הורה ביולוגי (אבא)", אבל האם הוא באמת אישה, כלומר, האם יש לו חלק מיוחד במוח שגורם לו להרגיש אישה? אם כן הוא אינטרסקס זכרי שיכול להפרות ביציות, אם לא, מדובר באדם מבולבל מגדרית. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]
תלוי איך אתה מגדיר "אשה" ואיך אתה מגדיר "אֵם".
בוא נניח שאנחנו קובעים, האם האדם הנו "איש" או "אשה", לפי התחושה הפסיכולוגית של האדם. כלומר: אם האדם מרגיש את היותו איש אז אנחנו מתייחסים לאדם בתור "איש" ולכן גם מדברים על האדם בתור "הוא" וכדומה, בעוד שאם האדם מרגיש את היותו אשה אז אנחנו מתייחסים לאדם בתור "אשה" ולכן גם מדברים על האדם בתור "היא" וכדומה.
בוא נניח עוד שאנחנו מגדירים "אֵם" בתור "הורה אשה".
לפי שתי ההנחות המגדירות האלה, ולגבי האדם שעליו שאלת, מה לא נכון בלהגיד על האדם: "היא אֵם לחמישה ילדים"? איזו מילה (מהארבע) שגויה? הרי כל מילה כאן עולה בקנה אחד עם שתי ההגדרות, אז מה הבעיה?
הדבר הבעייתי היחיד שיכול להיות כאן, הוא השרירותיות של שתי ההנחות המגדירות הנ"ל, שהרי בקלות יכולנו להגדיר "איש" וכן "אשה" לפי ההגדרה הכרומוזומלית למשל, ואז ברור שהאדם שעליו שאלת הנו איש ולכן לא ניתן להגיד על האדם "היא" וגם לא שהאדם הנו "אֵם". כמו כן בקלות יכולנו להגדיר אדם בתור "אֵם" של ילדים, במידה שהאדם הוליד אותם או במידה שהאדם תרם את הביציות שגדלו והפכו לילדים האלה, ואז ברור שהאדם שעליו שאלת אינו "אֵם". אבל במידה שאנחנו כן מקבלים את שתי ההגדרות שבתחילת תגובתי, אז מה הבעיה שעל האדם שעליו שאלת ייאמר: "היא אֵם לילדים"? 147.236.144.145 17:17, 8 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
אדם זה בוודאי אינו אימא ביולוגית כי אינו מייצר ביציות ו/או יולד תינוקות. אם יש לו חלק מיוחד במוח שגורם לו להרגיש אישה אז הוא אינטרסקס זכרי שיכול להפרות ביציות. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]
האם התהיות שלך תאורטיות או שלדעתך נדרשים תיקונים בערכים שונים? אם לדעתך נדרשים תיקונים: איפה ומה? Tzafrir - שיחה 18:16, 8 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
נכון, האדם שעליו שאלת אינו אימא ביולוגית, אבל אני לא אמרתי על האדם שהוא "אימא ביולוגית", אלא שהוא "אימא", נקודה. אם אתה מגדיר אדם בתור "אימא" רק במידה והאדם הנו אימא ביולוגית, אז ברור כי על האדם שעליו שאלת לא ניתן לומר שהוא "אימא". אבל אם אתה מגדיר אדם בתור "אימא" במידה שהאדם הנו "הורה אשה", אז יוצא כי על האדם שעליו שאלת כן ניתן להגיד שהוא "אימא". לסיכום: הכול תלוי בהגדרה של "אימא": אימא ביולוגית? תורמת ביציות? פונדקאית? הורה אשה? מאמצת? רק תבחר את ההגדרה, ואגיד לך האם על האדם שעליו שאלת ניתן לומר שהוא "אימא". עדין לא מבין מה תוקע אותך. האם זה חדש לך שיש טענות שנכונותן תלויה בהגדרת המונחים המרכיבים את הטענות? מה בדיוק הבעיה? 147.236.144.145 18:29, 8 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
זה לא חדש לי, אני פשוט לא מוצא סיבה למה לכנות זכר שהפרה ביצית אחת לפחות (אבא ביולוגי) כ"אימא". מה הופך אותו לאימא מבחינתך? ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]
התשובה לשאלתך שבסוף-תגובתך האחרונה היא פשוטה: ההגדרה.
עכשיו תורי לשאול, והפעם שלוש שאלות:
א. איך אתה בוחר להגדיר אימא? זה נתון כרגע לבחירתך.
ב. האם לפי ההגדרה שבחרת יוצא, שהאדם שעליו שאלת הנו אימא?
ג. נניח, כי בחרנו להגדיר: 'אשה' = אדם החושב על עצמו: "אני אשה", וכי גם בחרנו להגדיר: 'אימא' = הורה אשה. האם לפי שתי ההגדרות האלה שבחרנו יוצא, שהאדם שעליו שאלת הנו אימא?
אחרי שתענה על שלוש השאלות האלה, תקבל בעצמך תשובה מפורטת יותר לשאלתך האחרונה הנ"ל. 147.236.144.145 09:47, 9 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
אני אגדיר "אימא" כמי שנשאה ביצית שהגוף שלה ייצר שהופרתה מזרע של זכר וככלל נשאה העובר ברחמה וילדה אותו.
מכך יוצא שהאדם שעליו שאלתי הוא בוודאי לא אימא
לא, אין הכרח שזה שהוא חושב "אני אישה" באמת הופך אותו לאישה, יש אנשים דלוזיונרים שחושבים על עצמם שהם המשיח, או בעל חיים, יש אנשים שעשו "התאמה מגדרית" והתחרטו, כלומר הם חשבו על עצמם "אני אישה" או "אני גבר" ואז הפסיקו לחשוב זאת. מחשבה גרידא איננה מספיקה להפוך מישהו לאישה.
בתגובתך התעלמת מהמילה הראשונה והקריטית של שאלה ג' שלי. אלא אם כן אינך מספיק משופשף עם שאלות הפותחות עם המילה הקריטית הנ"ל. אם אכן אינך, אז הגד, ואדריך אותך איך ראוי להתמודד עם שאלות כאלה. הדרך להתמודד איתן היא ממש אלפבית בלוגיקה. זה אפילו לא ביולוגיה. זה לוגיקה. תגובתך האחרונה מצריכה אפוא לחזור לתשובתי הראשונה שבכל הדיון הארוך הזה (זו שבאה מייד מתחת לכותרת "תשובה"). האם אתה זוכר את תשובתי הראשונה ("המדויקת" כפי שכתבתי שם עליה)? אגב, שם בסעיף ב, הובאו כזכור ארבע אופציות, ועליהן היצעת להוסיף חמישית. כמובן אין שום מניעה לקבל את הצעתך, אבל זה עדין לא מערער כמלוא הנימה את העיקרון היסודי והוא, שהכול תלוי באיך שאנחנו בוחרים להגדיר. 147.236.144.145 10:37, 9 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
לא התעלמתי מהמילה נניח אבל גם בלי שפה אנושית עם מילים כמו "נניח" זכר שהפרה ביצית באישה (והיו הריון ולידה) הוא אבא והיא אמא. זה פשוט לא עניין של הגדרות, זה עניין עובדתי של קיום חיים אנושיים או היעדרם. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]
לדעתי אתה מערבב בין המילה 'אימא', לבין המשמעות שאותה בחרת ליצוק לתוך המילה הזו.
למען הסדר הטוב: מילה היא בסך הכול רצף אותיות, ולכן כל אחד רשאי לצקת לתוך המילה הזאת איזו משמעות שהוא רוצה. אדם יכול, לקחת את המילה (כלומר את רצף האותיות) 'זט', ולבחור לצקת לתוכה את המשמעות , ואז להכריז: "לכל זט יש שלושה קוים בדיוק". אם תשאל האם ההכרזה הזאת נכונה, אענה: "תלוי מה ההגדרה של המילה 'זט'. לפי ההגדרה שנוצקה למילה הזאת על ידי האדם הנ"ל, יוצא שההכרזה הזאת נכונה, אבל לפי הגדרה אחרת, ההכרזה הזאת עלולה להתברר כבלתי נכונה". אותו דבר עם המילה 'אימא'. אדם יכול, לקחת את המילה 'אימא', ואז לבחור לצקת לתוכה את המשמעות: , ואז להכריז: "לכל אימא יש שלושה קוים בדיוק". אם תשאל האם ההכרזה הזאת נכונה, אענה: "תלוי מה ההגדרה של המילה 'אימא'. לפי ההגדרה שנוצקה למילה הזאת על ידי האדם הנ"ל, יוצא שההכרזה הזאת נכונה, אבל לפי הגדרה אחרת, ההכרזה הזאת עלולה להתברר כבלתי נכונה". באותה מידה אנחנו יכולים, לקחת את המילה 'אשה', ולבחור לצקת לתוכה את המשמעות: אדם שחושב על עצמו "אני אשה". על בסיס-הבחירה הזאת אנחנו יכולים אחר כך גם, לקחת את המילה 'אימא', ולבחור לצקת לתוכה את המשמעות: הורה אשה, או את המשמעות: הורה שחושב על עצמו "אני אשה". אין כאן שום בעיה, אלא עניין של משחק מילים בלבד, בלי קשר לסוגיה המהותית אודות המציאות עצמה. רק אל תשכח, שאתה שאלת שאלה לשונית, על דרכי פנייה, לא שאלה עובדתית על המציאות. לכן השבתי לך בהתאם.
המחלוקת העזה הקיימת בכל העולם לגבי סוגיית דרך הפנייה לטרנסים, היא מחלוקת לגבי משמעות גרידא של מילים. זאת לא מחלוקת בביולוגיה, אלא מחלוקת על השפה עצמה: מהי משמעות המילים השונות בשפה. כשעוברים, מעיסוק בשפה, לעיסוק במציאות עצמה, למשל בביולוגיה וכדומה, משתדלים שלא להשתמש במילים מעוררות מחלוקת כמו 'זט' או 'איש' או 'אשה' או 'אבא' או 'אימא' וכדומה, אלא מעדיפים להשתמש במילים קונצנזואליות שמשמעותן מוסכמת על הכול, ויש לא מעט מילים כאלה, שעיקר שימושן הוא במסגרת המחקר המדעי. למשל, מוסכמת על הכול משמעות רצף המילים 'אדם בעל ביציות שנכנס להריון'. כך גם לגבי רצף המילים 'פונדקאית של עובּר'. כך גם לגבי רצף המילים 'אדם שאימץ ילדים'. היתרון הגדול שבשימוש במילים האלה הוא שמשמעותן מוסכמת על הכול. לכן, לכל מי שרוצה שדבריו יהיו מוסכמים, מומלץ שישתמש, רק במילים קונצנזואליות כאלה, ולא במילים מעוררות מחלוקת כמו 'זט' או 'איש' או 'אשה' או 'אבא' או 'אימא' וכדומה. אפשרות אחרת היא להכריז מראש: "אני משתמש במילים האלה רק במשמעותן שבעברית ההיסטורית". גם זה סוג של פתרון. ללא הכרזה כזאת מראש, עדין תישאר המחלוקת בין מאזיניו, באיזו שפה הוא התכוון להשתמש: האם בעברית היסטורית, או בעברית מודרנית (ששימושיה מעוררי מחלוקת). 147.236.144.145 13:57, 9 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
אני משתמש במילים כי אין לי ברירה אחרת, אבל המסר הטבעי-ההיסטורי שמייצגות מילים מסוימות נשאר אותו מסר, בכל שפה שתרצה. כל השפות האנושיות חולקות מילים בעלות משמעות זהה כמו "אם", "אז", "ו", "יותר", "פחות" וכך גם "אמא" ו"אבא" ולמדע אין כיום מושג איך ניתן לייצג את אותם מסרים בשפות שונות לחלוטין. מה שאני מנסה להגיד זה שגם בלי שפה כלל, אם לא היינו מתרבים עם אבות ואימהות לא היינו חיים, זאת עובדה מציאותית שניתן להבין גם ברמה הרגשית בלבד, בלי שפה כל שהיא (אנושית או אחרת). ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]
אני לא מכיר מילים בעלות משמעות זהה בכל השפות, אולי חוץ ממילים בינלאומיות מאד מודרניות כמו 'טלפון' או 'פייסבוק' וכדומה. אבל למילה 'או', כלומר לצליל של 'או', יש פירוש כלשהו בעברית (=ולחלופין), פירוש שני בפורטוגזית (=ה' הידיעה), פירוש שלישי באיסלנדית (=וכוליה), פירוש רביעי ברוסית (=על), וכך הלאה.
אני מזכיר, ששאלתך המקורית לא הייתה על המציאות אלא על השפה (על פניה לטרנסים). אם אתה שואל על השפה (לא על המציאות), אז עליך להבין שיש מחלוקת מהו הפירוש שאותו יש להעניק למגוון של מילים. למשל, יש מחלוקת בין דוברי העברית המודרנית לגבי הפירוש של המילה העברית-מודרנית: 'אשה', כשם שיש מחלוקת בין דוברי האנגלית המודרנית לגבי הפירוש של המילה האנגלית-מודרנית woman. אבל אין מחלוקת בין דוברי העברית לגבי הפירוש של רצף המילים העבריות 'אדם בעל ביציות שנכנס להריון'. יותר מזה: אין מחלוקת לגבי הפירוש של המילה העברית-מקראית 'אשה', וגם אין מחלוקת לגבי הפירוש של המילה האנגלית הקלאסית: woman.
עד כאן לגבי שאלתך המקורית, שכזכור נסובה על השפה. אבל אם יש לך שאלה בביולוגיה, אז תציג אותה, מה שעדין לא עשית. תוכל להציג אותה על ידי רצף מילים שמשמעותו קונצנזואלית בעברית, למשל על ידי רצף המילים העבריות: 'אדם בעל ביציות שנכנס להריון', או על ידי רצף המילים העבריות: 'אדם שחושב על עצמו: "אני אשה". 147.236.144.145 14:30, 9 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
שאלתי איך נכון לפנות (מה דעת המומחה) אך מבחינתי יש להציג אדם כזה כאבא ביולוגי שזו מציאות חד משמעית. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]
לגבי שאלתך "איך ראוי לפנות": אם זאת שאלה על שפה ועל מילים (לא על מציאות ביולוגית או על מציאות פסיכולוגית), אז כבר עניתי למן ההתחלה שהכול תלוי בבחירת הגדרתן של מילים. התשובה המדויקת לשאלתך הנ"ל מפורטת בתגובתי הראשונה.
לגבי הערתך: "מבחינתי יש להציג אדם כזה כאבא ביולוגי שזו מציאות חד משמעית".
א. שים לב, שהצגה של אדם כזה כאבא ביולוגי היא הצגת מציאות ביולוגית חד-משמעית, לא יותר מכפי שהצגתו כמי שחושב על עצמו "אני אשה" היא הצגת מציאות פסיכולוגית חד-משמעית. מן הסתם אתה יודע שלמציאות יש כל מיני רבדים: יש לה, לא רק רובד של ביולוגיה, אלא גם של פסיכולוגיה, ושל לוגיקה, ושל היסטוריה לשונית, ושל מטאורולוגיה, ושל סוציולוגיה, ושל אלקטרוניקה, וכו'. הכל חלק מהמציאות מרובת-הרבדים.
ב. [ברגע שהיקדמת לדבריך את המילה "מבחינתי", העדת על עצמך כי] זוהי בחירתך שלך, לבחור לשקף באמצעות המילים את המציאות הביולוגית בלבד, ולא את המציאות הכרומוזומלית בלבד, ולא את המציאות האנאטומית בלבד, ולא את המציאות הפסיכולוגית בלבד, וגם לא גם וגם וגם. ואין צריך לומר, שבחירתך אינה פחות לגיטימית (וגם לא יותר לגיטימית) מכל בחירה אחרת. כל זה עולה בקנה אחד עם דבריי בתגובתי הראשונה והמדויקת. 147.236.144.145 16:28, 9 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
אני לוקח חזרה את המילה "מבחינתי", זאת המציאות הרבייתית הטבעית אצל בני אדם. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]
אם כך אז גם אני לוקח בחזרה, מתוך תחילת סעיף ב' שבתגובתי הקודמת, את עשר המילים הראשונות (אלו שכעת מוקפות בסוגריים מרובעים). 147.236.144.145 09:25, 10 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

האם מבחינת הציבור הדתי בישראל אריה דרעי הוא עסקן משרד הפנים גרוע?[עריכת קוד מקור]

מן הערך אריה דרעי עולה שהוא פעיל במשרד הפנים כבר משנת 1985. מבחינת החרדים לא הוא מי שהיה אמור למנוע את העלייה מברית המועצות "של כל הרבע וחצי יהודים" ושל כל "הקומוניסטים האתאיסטיים" (אם לצטט גזענים/זינופובים/משועממים), כמו גם את כל השתקעות העובדות הזרות והזרים שהתחתנו עם ישראלים וישראליות ואת גלי ה"הסתננות" משנת 2000 לערך עד 2013?

שאלה נספחת: אם אכן יש ביקורת על דרעי בנושאים אלה בחוגים דתיים בכלל וחרדיים בפרט, האם הוא מתכוון לנסות לרצות את המבקרים ולהקשיח קיצונית את חוקי ההגירה של ישראל בכהונתו החדשה? איך למשל?

תודה, טוטו לה מוסקטר.

למען הסדר הטוב: חוק השבות מאפשר גם עלייה של מי שהם לא יהודים (אלא הם למשל צאצאים של יהודים או בני זוג של יהודים). לשאלתך: רוב ככל אלה שבחרו אז בש"ס ידעו, ששום מנכ"ל של משרד פנים (שזה מה שדרעי היה אז) לא יכול למנוע עלייה לישראל של מי שזכאים לעלות לפי חוק השבות, כי אפילו השר כפוף לחוק, קל וחומר - שהמנכ"ל (דרעי) הכפוף לשר - כפוף לחוק. למעשה, מי שהתריע אז שיש הרבה "לא יהודים" בקרב העולים, היה שר הפנים דאז מטעם ש"ס, יצחק פרץ, שכיהן במשרד שנוהל על ידי המנכ"ל דרעי. השר פרץ טען שכשלושים אחוז מהעולים אינם יהודים, אבל גם הסביר שידו קשורה משום שהחוק מחייב להעלות אותם. התקשורת רעשה אז על עצם זה שהשר מעז לכנות שליש מהעולים "לא יהודים" (זה היה בראשית שנות התשעים). בפועל, המנכ"ל דרעי לא היה יכול לעשות כלום כנגד חוק מפורש, וזה היה ידוע היטב לרוב ככל אלה שבחרו אז ש"ס. לכן לא ברור למה העובדה הזאת אמורה לגרום לאותם בוחרים להחשיב אז את דרעי כפעיל גרוע במשרד הפנים. ככל הידוע לי הם החשיבו אותו בתור פעיל מוצלח במשרד הפנים, שעשה ככל יכולתו למנוע את "נזקי חוק השבות", ושעשה זאת עם ידים קשורות, ממש כמו השר עצמו.
לגבי שאלתך השניה: זה לא קשור לדרעי ספציפית, אבל יש כיום תוכנית אצל חלק ניכר מחברי הממשלה (שברובם אינם שרים מטעם ש"ס), לקדם שינוי ב"סעיף הנכד" שבחוק השבות, כדי שמי שהנו נכד של יהודי, לא יקבל אזרחות באופן אוטומטי, אלא יקבל רק תושבות, ואחרי זמן מה יוכל לקבל אזרחות. המוטיבציה לשינוי הזה נובעת מכך, שלפי סטטיסטיקה שהוגשה לאותם חברי ממשלה, רוב ככל העולים שעלו לישראל מתוקף סעיף הנכד - קיבלו את סל הקליטה הנדיב - ומיד הסתלקו לחו"ל. 147.236.144.145 23:03, 7 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

למה חשוב לדרעי להיות שר הפנים?[עריכת קוד מקור]

בהתאם לתשובה היפה והמעניינת שקיבלתי לעיל, חשוב לי לשאול זאת. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

קודם תגדיר אל מי מופנית שאלתך. אם אתה שואל על דרעיולוגים (חוקרי מוחו של דרעי), לא תקבל תשובה. אם אתה שואל את מצביעי ש"ס, תשובתם תהיה מן הסתם: "כי במשרד הפנים ניתן לעשות הכי הרבה כדי למנוע את הקיפוח שכנגדו נאבק דרעי במשך שנים רבות". אם אתה שואל את מי שהצביעו למחנה הנגדי (שנמצא כיום באופוזיציה), תשובתם תהיה מן הסתם "כי במשרד הפנים ניתן לעשות הכי הרבה כדי להמשיך את מעשי השחיתות שלו שאיתם הוא התחיל עוד לפני שנים רבות". לכן אני מזהיר אותך מראש, שכל תשובה כביכול-"אוביקטיבית" שאתה תקבל בנושא, תינתן לך מתוך פוזיציה. אגיד יותר מזה: לפי התשובה שתקבל, אתה תוכל לדעת באיזה מחנה פוליטי תומך המשיב. סוג של קריאת מחשבות כזאת. אבל תשובה "אוביקטיבית" ממש? כאילו במנותק מכל פוזיציה? לא תוכל לקבל. אין דבר כזה, וגם לא יהיה דבר כזה, וזאת התגובה הכי אוביקטיבית שאני יכול לתת לשאלתך, למרות שאינה תשובה אלא רק תגובה. סמי20 - שיחה 11:53, 8 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
אוקיי, מעניין, אני מניח שמה שהכי ארצה לדעת זה אילו מעשי שחיתות רק שר פנים כל שהוא יכול לעשות וגם איזה קיפוח בדיוק יכול שר פנים כל שהוא למנוע? ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]
אני יכול לחשוב על דוגמה אחת מהרבה: ובכן בשונה למשל מאשר שר המדע או שר האנרגיה או שר החוץ או שר הביטחון, שר פנים אחראי על המוני המוני המוני מינויים בשירות הציבורי, במיוחד בעיריות וכדומה. מינויים כאלה, יכולים להיות מודרכים על ידי שחיתות של השר הממנה, למשל כדי שיוכל למנות את מקורביו וכדומה. אבל מינויים כאלה גם יכולים להיות מודרכים על ידי מדיניות של אפליה מתקנת, למשל כדי למנות יותר ערבים או יותר חרדים או יותר נשים, בהנחה שכל אלה מקופחים במינויים ציבוריים ושיש לתקן את המצב. סמי20 - שיחה 12:59, 8 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
האם מומחים למשנתו של דרידה נחשבים לדרעיולוגים מוסמכים? Tzafrir - שיחה 18:19, 8 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
יכולים להיות מומחי דרידה שבמקרה הם גם דרעיולוגים, אבל רוב מומחי דרידה אינם דרעיולוגים. סמי20 - שיחה 18:33, 8 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

מקומות קדושים[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

1. האם קיימת רשימה של ערים קדושות לכל דת? למרבה הצער, כאן בויקיפדיה, הערך עיר קדושה מערבב את כל הדתות יחד, ואותו דבר בויקיפדיה האנגלית.
2. האם קיימת רשימה של מקומות קדושים לכל דת? הכוונה לאתרים ספציפיים- בתי תפילה, אתרי טבילה, קברים חשובים וכיו"ב. כאן בויקיפדיה יש אמנם קטגוריה, אבל זאת לא רשימה מסודרת לפי סדר חשיבות, ולא מן הנמנע שיש מקומות שלא נכתב עליהם ערך.
3. האם קונסטנטינופול הייתה עיר הקודש של הנצרות המזרחית עד לנפילתה? איזו עיר תפסה את מקומה?
4. האם יש לקתולים ערים קדושות נוספות מחוץ לארץ ישראל מלבד רומא?--2A00:A040:196:306C:24CC:600D:F6A0:2052 18:44, 8 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
יש את אתרים קדושים לאסלאם ואת מקומות קדושים ליהודים בארץ ישראל, אולי יש עוד. מקווה שעזרתי בשיעורי הבית קריצה. סיון ל - שיחה 09:56, 11 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

מה ההבדל בין טשטוש להרדמה כללית?[עריכת קוד מקור]

תודה. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

בטשטוש אתה מטושטש, בהרדמה כללית אתה מורדם באופן כללי, אני חושב שפשוט השמות עצמם מסבירים בדיוק על מה מדובר. התו המתחרה - שיחה 08:48, 10 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
בשני המקרים אדם נושם בכוחות עצמו, לא? ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]
בהרדמה כללית גם מערכת הנשימה מפסיקה לעבוד. התו המתחרה - שיחה 10:17, 10 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

פרסום תמ״ג ותל״ג[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

מתי והיכן מתפרסמים התמ״ג והתל״ג השנתיים של כל מדינות העולם? לשנת 2022 פורסם כבר? כמו כן, האם התמ״ג והתל״ג מתפרסמים כל שנה או כל רבעון? 2001:4DF7:1:7C75:815D:2E24:4364:A514 11:13, 10 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

סיכום התוצר הכללי של כל המדינה, או תוצר לנפש?
כרגיל, הנתונים מתפרסמים על ידי מוסדות בינלאומיים (כדלהלן), כל שנה.
יש כל מיני שיטות לחשב את התוצר (בין אם הכללי ובין אם לנפש), אבל שתי השיטות העיקריות הן שתיים:
א. תוצר נומינאלי, כלומר כזה שמתחשב רק בתוצר כשלעצמו, בלי להתחשב ביוקר המחיה שבמדינה בעלת התוצר. שיטה כזאת תהיה רלוונטית, למשל עבור רכש ביטחוני של המדינה, או עבור תיירים היוצאים ממנה לחו"ל, וכדומה. לנתוני כל מדינה, ראה בויקיפדיה האנגלית: רשימת המדינות לפי תמ"ג נומינאלי כללי, וכן: רשימת המדינות לפי תמ"ג נומינאלי לנפש. יש לשים לב לשלושת הגופים השונים (קרן המטבע הבינלאומית, הבנק העולמי, וה-CIA), שכל אחד מהם מספק טבלת נתונים שונה מעט, כפי שמובא בשלוש עמודות נפרדות בכל אחד מהערכים האנגליים האלה.
ב. תוצר מתוקנן, כלומר כזה שמתחשב, לא רק בתוצר כשלעצמו, אלא גם ביוקר המחיה שבמדינה בעלת התוצר. שיטה כזאת תהיה רלוונטית, רק עבור תושבי המדינה שמבצעים את כל מכירותיהם ואת כל קניותיהם רק בתוכה כלומר רק בהתאם למחירים השוררים בה. לנתוני כל מדינה ראה בויקיפדיה האנגלית: רשימת המדינות לפי תמ"ג מתוקנן כללי, וכן: רשימת המדינות לפי תמ"ג מתוקנן לנפש. שוב יש לשים לב לשלושת הגופים השונים (קרן המטבע הבינלאומית, הבנק העולמי, וה-CIA), שכל אחד מהם מספק טבלת נתונים שונה מעט, כפי שמובא בשלוש עמודות נפרדות בכל אחד מהערכים האנגליים האלה.
כל זה לגבי התמ"ג, שלמעשה יותר שימושי בעולם, למשל בגופים השונים של האו"ם ועוד. מאידך, התל"ג מתחשב רק בהכנסות של אזרחי המדינה בעלת התל"ג, אבל הפעם כולל הכנסות מחו"ל, והפעם בלי להתחשב בהכנסות של עובדים זרים במדינה. גם לגבי התל"ג יש שתי שיטות חישוב, כמו מקודם:
א. תוצר נומינאלי (כנ"ל). לנתוני כל מדינה, ראה בויקיפדיה האנגלית: רשימת המדינות לפי תל"ג נומינאלי כללי, וכן: רשימת המדינות לפי תל"ג נומינאלי לנפש. נדרשת תשומת לב כנ"ל.
ב. תוצר מתוקנן (כנ"ל). לנתוני כל מדינה, ראה בויקיפדיה האנגלית: רשימת המדינות לפי תל"ג מתוקנן כללי, וכן: רשימת המדינות לפי תל"ג מתוקנן לנפש. נדרשת תשומת לב כנ"ל.
סמי20 - שיחה 12:23, 10 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
תודה על התשובה המפורטת. מתעניין בעיקר בתמ״ג כללי של ישראל. מחיפושים באינטרנט ראיתי שמתפרסם כל רבעון. התמ״ג של הרבעון השלישי (יולי-ספטמבר) ב-2022, פורסם בסביבות נובמבר. אמור להתפרסם נתונים לרבעון האחרון? אם כן אז מתי? ומה לגבי סיכום תמ״ג כללי של ישראל ל-2022? בנוסף, עוד שאלה (סליחה שאני מגזים :) על מה מתבססים הנתונים השנתיים של תמ״ג המדינות בגופים הגדולים (קרן המטבע הבינלאומית, הבנק העולמי, וה-CIA) ? על הנתונים שמספקת כל מדינה? 2001:4DF7:5:11D6:5D3A:31F5:BE7D:DF57 16:50, 12 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

מדינות דרום אמריקה[עריכת קוד מקור]

מה היא המדינה שמצד אחד היא הכי עשירה ומצד שני עם הכי הרבה שוויון כלכלי, חינוכי, רפואי וכו' בדרום אמריקה?

אני לא שואל על מונחים עמומים כמו "מערבית" או "דמוקרטית" אלא על מצבה הכלכלי של המדינה כמו גם של אזרחיה.

תודה. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

מקובל להחשיב את צ'ילה בתור כזאת. סמי20 - שיחה 14:22, 10 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

למה אנשים מסתבכים עם הבעיה החשבונאית הזו:[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש


קניתי דירה במחיר של מיליון שקלים. חלפה שנה – ומכרתי אותה במחיר של שני מיליון שקלים. חלפה עוד שנה – וקניתי את אותה הדירה במחיר של חמישה מיליון שקלים. חלפה עוד שנה – ומכרתי את הדירה במחיר של שישה מיליון שקלים. על סמך הנתונים האלו בלבד – כלומר אין מיסים, הוצאות, עמלות, אינפלציה וכו' – כמה הרווחתי או הפסדתי בסך הכול? 87.69.242.88 21:25, 10 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

הירווחת שני מיליון, וזאת מהסיבה הבאה:
א. בהתחלה היית עם אפס שקלים (ובלי דירה).
ב. אחרי הפעולה הראשונה נכנסת לחוב של מיליון (אבל עם דירה).
ג. אחרי הפעולה השנייה היית ברווח של מיליון (ובלי דירה).
ד. אחרי הפעולה השלישית נכנסת לחוב של ארבעה מיליון (אבל עם דירה).
ה. אחרי הפעולה הרביעית והאחרונה היית ברווח של שני מיליון (ובלי דירה).
אם אתה משווה את מצבך בשלב א, למצבך בשלב ה (האחרון), אתה מגיע למסקנה שהירווחת שני מיליון.
שאלה: למה אתה שואל זאת כאן ולא במקום הנכון? סמי20 - שיחה 21:40, 10 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
@סמי20: חחח לא שאלתי מה הפיתרון ואתה לא ענית על השאלה שבכותרת. ברור לי שהרווח הוא שני מיליון שקל, וההסבר יותר פשוט אם מסתכלים על הסיפור כשני סבבים נפרדים (ממש לא משנה שזו אותה הדירה) של עסקאות קנייה/מכירה (קניתי ב-X ומכרתי ב-X פלוס מיליון; קניתי ב-Y ומכרתי ב-Y פלוס מיליון; פעמיים "פלוס מיליון" זה הרווח). החידה הזו חוזרת על עצמה בווריאציות שונות בפורומים/קבוצות וכו' עם שלל תשובות שגויות. שאלתי למה הרבה מסתבכים עם זה? 87.69.242.88 21:52, 10 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
אם כך אז לא הבנתי את כוונתך. לגבי שאלתך שבכותרת: מי שמסתבך עם השאלה הוא רק מי שאינו חושב מתמטית. יש כאלה. סמי20 - שיחה 21:56, 10 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
ערך הדירה עלה פעמיים כשהיא ברשותך: ממיליון לשני מיליון, ומחמישה לשישה. הרווחת מיליון בכל פעם. עוזי ו. - שיחה 23:47, 10 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
כי זאת אותה דירה. אנשים מרגישים צורך להכניס לחישוב את הנתון שנראה כמו הפסד (לקנות ב-5 דירה שמכרת ב-2). O boo ya - שיחה 23:54, 10 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
מוזר בעיני לשמוע ש"הרבה מסתבכים עם זה", הטענה הזו נראית לי מפוקפקת, ונראה לי שהיא פשוט לא נכונה.
אפשר להניח שאם נדמה לשואל ש"הרבה מסתבכים עם זה", כנראה הוא או היא פגשו לפחות אדם אחד שאכן הסתבך עם זה, וכאן טמון גם הפתרון לשאלה שבכותרת: גש או גשי לאותו אדם (בהנחה שב"הסתבך" התכוונת למתן תשובה שגויה לשאלה), וברר או בררי אצלו מה ההליך המחשבתי, או בפשטות, איך הגיע לתשובה השגויה. אם תעשה או תעשי זאת, תמצא או תמצאי את התשובה לשאלתך. עד שאפגוש אדם כזה בעצמי, לא אאמין לטענה שיש הרבה כאלה. קיפודנחש 02:20, 12 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
כנראה שאת/ה לא בקבוצות הנכונות בפייס... הטעות שלהם נובעת מחשיבה שקניית הדירה בפעם השנייה במחיר גבוה ממחיר המכירה בפעם הראשונה – יוצרת הפסד. ויש יותר מדי תשובות כאלו... 87.69.242.88 07:42, 12 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
אין שום מאפיין מיוחד לבעיה החשבונית הטריוויאלית הזו - יש אנשים שמסתבכים עם בעיות חשבוניות פשוטות כשם שיש אנשים שרצים לאט ויש אנשים שמסתבכים בנגינת "יונתן הקטן", לכל אדם החולשות שלו. דוד שי - שיחה 08:05, 12 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
לא ברור לי אם האלמוני ששאל והאלמוני שענה הם אותו אלמוני. אם כן, נראה שענה לעצמו. אם לא, האלמוני השני ענה לאלמוני הראשון. אם המשפט "כנראה שאת/ה לא בקבוצות הנכונות בפייס" כוון אלי, הוא נראה מוזר להפליא, וקריטריון עקום לגמרי לשאלה מה הן "הקבוצות הנכונות" (ואם זה מעניין מישהו, מעולם לא הייתי בשום קבוצה ב"פייס", וסביר גם שלעולם לא אהיה). אם הוא כוון לאלמוני הראשון, הוא נראה סביר יותר - מי שחשוב לו לדעת למה אנשים שוגים, כדאי שיפקוד את המקום בו השוגים מסבירים את תהליך המחשבה שלהם. קיפודנחש 21:27, 12 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
אז אני אלמוני חדש שעוד לא הגיב פה, אבל אציין שגם אני נתקלתי בשאלה דומה בפייסבוק עם סקר של תשובות וחשבתי שמדובר על שאלה טריוויאלית לחלוטין וכל התגובות יהיו כאלה שמציינות שהשאלה טריוויאלית.
התוצאות הדהימו אותי - 20% (!!) מהאנשים ענו תשובות לא נכונות, ובתגובות היו ויכוחים סוערים.
עכשיו נכון שסקר בפייסבוק זה לא בדיוק מחקר רציני, ויש מצב שיש כאן גם הטיה - אנשים שחושבים שהשאלה טריוויאלית יחשבו שזה מתחת לכבודם לענות על שאלה כזאת או משהו כזה.
ועדיין, אני ראיתי במקרה הזה הוכחה מרתקת לכמה שאינטואיציות מתמטיות של אנשים שונים עובדות שונה - אני לא הייתי מעלה על דעתי שמדובר בשאלה מבלבלת, ולא הייתי מצליח לכתוב נימוק לתשובה שגויה גם אם הייתי מנסה. יש מצב שיש פה גם לקח לגבי כתיבה בוויקיפדיה - אולי דווקא לפעמים לא כדאי שמומחים בתחומם יכתבו על נושאים פשוטים שמיועדים לקוראים בלי הרבה רקע, כי הם לא מסוגלים לחשוב כמו אדם כזה ולהבין איך כדאי להסביר לו. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]
@קיפודנחשאני השואל המקורי, וגם זה שענה לך ב"כנראה שאת/ה לא בקבוצות הנכונות בפייס..." על "...הטענה הזו נראית לי מפוקפקת, ונראה לי שהיא פשוט לא נכונה... עד שאפגוש אדם כזה בעצמי, לא אאמין לטענה שיש הרבה כאלה". אז עד שלא אפגוש אדם לבן עם כובע – "לא אאמין לטענה שיש הרבה כאלה"? 87.69.242.88 20:25, 13 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
אתה יכול להאמין במה שאתה רוצה, ורחוק ממני לומר לך, או למישהו, במה להאמין.
אם אתה השואל המקורי וגם מישהו שמשוטט בפייס ומכיר קבוצה בה הרבה אנשים מסתבכים, משונה ששאלת את השאלה כאן ולא שם, ואפשר לחשוב ששאלתך לא הייתה בעצם "שאלה" אלא משהו אחר. קיפודנחש 21:05, 13 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

גבולות פתוחים[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש


מתי אירופה עברה למתכונת של גבולות פתוחים? ולמה הגבול בין ישראל לירדן לא פתוח? האם שני הצדדים עדיין חושדים אחד בשני? (אני מתכוון כמובן לחלקים שמפרידים ישירות בין ירדן לישראל ולא לגבול בין ירדן ליהודה ושומרון)--2A00:A040:196:306C:30CC:E569:439C:8BB8 17:47, 11 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

ר’ אמנת שנגן. ישראל וירדן לא חתמו מעולם על אמנה דומה. Tzafrir - שיחה 18:01, 11 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
תודה צפריר, למה לא?--2A00:A040:196:306C:E478:A7BA:E583:C498 15:20, 16 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
ישראלי יכול להיכנס עם מכונית לירדן, לא? ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]
תגובה זו לא נכתבה ע"י כותב השאלה.--2A00:A040:196:306C:E478:A7BA:E583:C498 15:20, 16 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
דרכון ישראלי, דרכון ירדני. Tzafrir - שיחה 12:27, 12 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

האם מותר להעלות לויקיפדיה ציורים של AI?[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

האם מבחינת החוק בויקידפיה, מותר להעלות לאתר ציור שנוצר על ידי Stable Diffusion? מה לגבי זכויות יוצרים? 192.114.1.68 19:18, 11 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

שאלה טובה מאוד, ראה את הדיון כאן: שיחת ויקיפדיה:מקורות לתמונות#מקומן של תמונות שנוצרו בעזרת בינה מלאכותית במרחב הערכים. התו השמיניהבה נשוחח 10:35, 12 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
העניין הזה נמצא כרגע במחלוקת משפטית (סתם לדוגמה: [1]). אבל עמדת קרן ויקימדיה שמפעילה את השרתים הללו, היא שאין זכויות יוצרים על התמונות (ר’ c:Commons:AI generated media). אז באופן כללי: כן, זה חוקי. מה שכן, מדובר על תמונות שצוירו מחדש בהשראת תמונות אחרות. לפעמים ההשראה הזו כבר גובלת בהעתקה, ואז זו יכולה להיות הפרה של זכויות יוצרים. Tzafrir - שיחה 11:10, 12 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

מעניין שויקפדיה החליטה שזאת יצירה ללא זכויות יוצר. ומה אם נגיד מישהו טוען שהציור שהוא יצר בעזרת AI הוא למעשה רכושו הפרטי? כלומר הבן אדם טוען השקיע זמן ומחשבה בהנדסת הprompt. יצר כמה גרסאות עם פקודות זהות ובחר את המוצלח ביותר מתוך 20 אפשרויות. השתמש בתוצאה המוצלחת כבסיס לגרסאות המשך: יצר 3-4 עותקים דומים עם ואריאציות שונות, ואז שילב אותם לתמונה סופית אחת. ואז מתחיל לעבור על פרטים קטנים ומתקן קו פה, פיקסל שם. כלומר היה באמת תהליך של יצירה, איבוד, בחירה וכד'. ולא סתם הקלדה ויצירת פלט מחשב יחיד. האם גם במקרה הזה מבחינת ויקידפיה זה מהווה "קניין ציבורי" ולמשתמש שביצע את הפעולות הללו אין שום זכויות? 192.114.23.221 16:21, 12 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

היה כבר מקרה תקדימי בארצות הברית הדן בקומיקס שיוצר בעזרת תמונות שיוצרו ב-AI (לכתבה) והיוצרת רצתה זכויות יוצרים עליו, ועדיין בית המשפט החליט שזכויות יוצרים חלות רק על משהו שבנאדם יצר ושלל ממנה את הזכויות.
היוצרת פה לא רק בחרה תמונות מתוך יוצר, אלא גם סידרה אותם בפנלים והוסיפה טקסט בשביל ליצור סיפור. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 17:43, 12 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
וזה יוצר בעיה לא קטנה, כי קל לחזות שאמנות העתיד תשלב יצירות AI, יחד עם צילום דיגיטלי, תוכנות גרפיקה 3D, מציאות רבודה ועוד שלל טכניקות מודרניות. אם אפילו כתיבת קומיקס (שזאת יצירה שונה מהותית מציור, כי היא מעבירה סיפור באופן שונה) אינה תחשב ל"יצירה" (במובן של זכויות יוצרים), אז מה כן? תנועות עכבר בכיוון מסוים בInDesign זאת יצירה, אבל הקלדת קוד טקסטואלי זאת לא יצירה? היום אמנות ה-AI היא בידור קליל. אבל בעתיד זה יהיה כלי מקצועי לכל דבר. מקווה שהעניין של זכויות יוצרים משני הכיוונים (גם שלב הלמידה וגם שלב היצירה) יפטר לטובות כל הצדדים. Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:36, 12 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
אם זה כלי מוכר כמו נגיד מברשת רנדומלית בפוטושופ, אז אף אחד לא יחשוב פעמיים. אם זה הולך לייצר לך סביבות שלמות במפה, או הולך לייצר לך חבילה של יצירות שלמות, כמו כסאות, מכוניות וכדומה, אני חושב שזה יהיה בעייתי מבחינת זכויות יוצרים גם כלפי אלו שמעצבים, מציירים וכל פעולה יצירתית היום. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 00:15, 13 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

לשדרג לווינדוס 11?[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

לשדרג לווינדוס 11?

אם יש לך אייפון 15 פרו מקס, לא מומלץ לשדרג אותו לווינדוס 11. התו השמיניהבה נשוחח 16:13, 12 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
באופן כללי, אצל מיקרוסופט, מומלץ לחכות תמיד אחרי שיוצאת מערכת הפעלה חדשה עד שיוצא עדכון אבטחה גדול, ובאחרונה בכלל מוציאים עם באגים בעייתיים. לא מעודכן לגבי 11, אם כבר הוציאו עדכונים. (¯`gal´¯) - שיחה 09:44, 15 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

לוז הענין[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש


מה פירושו של ביטוי זה?
ומה מקורו? אייל (המאו"ר לשעבר) שיחה 19:42, 12 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

הפירוש הוא החלק המרכזי, מקורו הוא במונח עצם הלוז. מוכני - שיחה 20:24, 12 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
מוכני שכתבתי את הערך על עצם הלוז ומסקרן אותי למצוא מקור לידיעה זו, ידוע לך? אייל (המאו"ר לשעבר) שיחה 19:37, 14 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
לא. מוכני - שיחה 15:36, 16 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

איך לנקות את המחשב?[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש


שאלה:

במחשב שלי (חלונות 10) יש חצי טרה, שהזהמה בדברים שאני לא יודע. איך למחוק את הדברים שאני לא צריך?

תשובה שכנראה תקפוץ לכם זה להיכנס לadd/remove program ולחפש שם דברים לא בשימוש. בעיה היא שהתכונה הזאת של ווינדוס לא יודעת באמת לאתר את גודל התוכנות. לדגומה היא אומרת שFrostpunk לוקח 2.10 מגה, כשמציאות זאת תוכנה ענקית. ושלא נדבר על זה שיש מלא תוכנות שאפילו לא נמצאות ברשימה.

תשובה שניה שאתם בטח תחשבו עליה זאת Ccleaner. זאת תכונה טובה, אבל היא מוצאת בעיקר "פסולת טכנית" ולא קבצים ותוכנות עתיקות.

האם יש כלי שיודע לעזור בבעיות כאלה? שידע להגיד לי איפה מצאים הדברים ש"אכלו לי" את כל המקום? 2A10:8012:13:66F3:98F8:3838:DA05:56EF 15:52, 14 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

יש תוכנות שיודעות להציג לך את ההארד-דיסק כדיאגרמת עוגה, בכל רמה שאתה רוצה. זה יכול לעזור במקרה שלך. יש כמה כאלה. זה אחת המוכרים: [2] (¯`gal´¯) - שיחה 09:40, 15 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
ו-CCleaner לא מומלצת מאז שנמצאו בה פרצות אבטחה. (¯`gal´¯) - שיחה 09:42, 15 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

למה כתובת ה-IP שלי מתחלפת תדיר?[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

כמה פעמים ביום. 2A0D:6FC2:2190:900:991A:636A:41BC:38A4 18:54, 15 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

ניתן לקנות כתובת קבועה. סמי20 - שיחה 19:39, 15 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

מצב טיפול: חדש

בקרב הליכוד קיימת טענה כי הבגץ הוא ארגון שמאלני, כלומר לא נייטרלי מונע מאג'נדות פוליטיות. האם קיים בסיס לטענה?

זאת מחלוקת, לא בין הליכוד לבין שאר העם, אלא בין חצי עם לבין החצי השני. לכן שאלתך משולה בעיניי לבקשה ממשיבי ויקיפדיה שימליצו לך המלצה "אוביקטיבית" בעד איזה מחנה להצביע...
לכן אני מזהיר אותך מראש, שכל תשובה כביכול-"אוביקטיבית" שאתה תקבל בנושא, תינתן לך מתוך פוזיציה. אגיד יותר מזה: לפי התשובה שתקבל, אתה תוכל לדעת באיזה מחנה פוליטי תומך המשיב. סוג של קריאת מחשבות שכזאת. אבל תשובה "אוביקטיבית" ממש? כאילו במנותק מכל פוזיציה? לא תוכל לקבל. אין דבר כזה, וגם לא יכול להיות דבר כזה, וזאת התגובה הכי אוביקטיבית שאני יכול לתת לשאלתך, למרות שאינה תשובה אלא רק תגובה. סמי20 - שיחה 22:00, 15 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
נו באמת, זה פשוט לא נכון. יש גם שמרנים בעליון. היו פעולות אקטיביות בוועדה למינוי שופטים בעבר כדי לגוון את השופטים בעליון. זה כמובן בעירבון מוגבל, כי לא באמת יודעים מה הנטייה הפוליטית של שופט, ומצופה משופט להיות הוגן ולפעול על פי החוק, ולא ע"פ אג'נדה. וכמובן מרגע שמונה, אינו חייב דבר לשלטון, מחוייב רק לחוק, וכך צריך. ויש גם דוגמאות של שופטים שמרנים ואפילו ציונות דתית שנאלצו לפסוק נגד האג'נדה שלהם, כי זה החוק (יש דוגמא שראיתי בסדרת הכתבות של "כאן", "מבחן בגץ", שצויין שם על כזה, שפסק על פינוי מאחז לא חוקי). מה לעשות שזכויות אדם ומיעוטים הפך בשנים האחרונות למילים גסות ומגונות בקרב הימין. אלה אמורים להיות ערכים אוניברסליים, בטח במדינה שמתיימרת להיות ליברלית, מתקדמת ומערבית. לפי ההגיון שאלה ערכי שמאל, אין דבר כזה שופט ימני, או דמוקרטיה שמונהגת על ידי שלטון ימין. ברור שזה לא המצב. (¯`gal´¯) - שיחה 23:04, 15 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
לשואל:
שים לב איך אומתה כעת התחזית שלי, שלפיה (כזכור) יהיה ניתן בקלות לנחש באיזה מחנה פוליטי תומך כל מי שמתיימר לתת לך תשובה "אוביקטיבית".
לשם אימות התחזית שלי, אצטט לך את טענת המגיב השני, תוך שאדגיש כעת באותיות עבות את מילותיו המסגירות את מחנהו הפוליטי:
"נו באמת, זה פשוט לא נכון. יש גם שמרנים בעליון...ויש גם דוגמאות של שופטים שמרנים ואפילו ציונות דתית שנאלצו לפסוק נגד האג'נדה שלהם, כי זה החוק (יש דוגמא שראיתי...שצויין שם על [שופט] כזה, שפסק על פינוי מאחז לא חוקי). מה לעשות שזכויות אדם ומיעוטים הפך בשנים האחרונות למילים גסות ומגונות בקרב הימין. אלה אמורים להיות ערכים אוניברסליים, בטח במדינה שמתיימרת להיות ליברלית, מתקדמת ומערבית. לפי ההגיון [של בוחרי הליכוד], כי אלה [=זכויות אדם ומיעוטים] ערכי שמאל, אין דבר כזה שופט ימני, או דמוקרטיה שמונהגת על ידי שלטון ימין. ברור שזה לא המצב".
מצד שני: אל מול תגובת המגיב השני, המאפשרת כאמור לנחש בקלות את מחנהו הפוליטי, היה ניתן לנחש בקלות באיזה מחנה היה תומך מגיב שלישי שהיה מגיב בתמונת מראה הפוכה. למשל, הבה נניח שהיית שואל במהופך כך: "בקרב בוחרי מרצ ובלד קיימת טענה כי הבגץ הוא ארגון ימני, כלומר לא נייטרלי [אלא] מונע מאג'נדות פוליטיות. האם קיים בסיס לטענה?", ואז תגובת מגיב שלישי היתה למשל כדלקמן (כתמונת ראי), תוך שאדגיש כעת באותיות עבות את מילותיו המסגירות את מחנהו הפוליטי:
"נו באמת, זה פשוט לא נכון. יש גם ליברלים בעליון...ויש גם דוגמאות של שופטים ליברלים ואפילו ערבים שנאלצו לפסוק נגד האג'נדה שלהם, כי זה החוק (יש דוגמא שראיתי...שצויין שם על [שופט] כזה, שפסק על פינוי שכונת שייך ג'ראח הבלתי חוקית). מה לעשות שהזכויות ההיסטוריות של העם היהודי על הארץ הפך בשנים האחרונות למילים גסות ומגונות בקרב השמאל. אלה אמורים להיות ערכים לאומיים, בטח במדינה שמתיימרת להיות מסורתית שמרנית ויהודית. לפי ההגיון [של בוחרי מרצ ובלד], כי אלה [=הזכויות ההיסטוריות של העם היהודי על הארץ] ערכי ימין, אין דבר כזה שופט שמאלי, או מדינה יהודית שמונהגת על ידי שלטון שמאל. ברור שזה לא המצב".
אגיד לך יותר מזה: יכול כעת לצוץ מגיב רביעי, שימנה לך שורה של פסקי דין "ימניים רבים" המוכיחים [לדעתו], שלמרות "מעט פיסקי דין בודדים בעד השמאל" (כגון כאלה שצוטטו על ידי המגיב השני), עדין בג"ץ אינו מספיק מגוון בעמדותיו אלא "מוטה-פוליטית חזק ימינה, עובדה שבעולם - המשקיף מן הצד - נמתחת ביקורת רבה ומוצדקת כנגד שורת החלטות ימניות של בג"ץ הפוגעות בזכויותיו של העם הפלסטיני, אך כמעט שלא נשמעת בעולם - המשקיף מן הצד - ביקורת שלפיה בג"ץ שמאלי מדי". מנגד יכול כעת לצוץ גם מגיב חמישי, שימנה לך שורה של פסקי דין "שמאליים רבים" המוכיחים [לדעתו], שלמרות "מעט פיסקי דין בודדים בעד הימין" (כגון כאלה שצוטטו על ידי המגיב השלישי), עדין בג"ץ אינו מספיק מגוון בעמדותיו אלא "מוטה-פוליטית חזק שמאלה, עובדה שהטענות המייחסות לבג"ץ אג'נדה פוליטית נשמעות הרבה יותר - דווקא מהצד שמרגיש זאת הכי חזק - כלומר מצד ימין, וכמעט שאינן נשמעות מהצד של השמאל היהודי - פשוט כי הוא בקושי מרגיש שבג"ץ ימני מדי".
הוא אשר אמרתי: אמור לי מהי תשובתך "האוביקטיבית" לשאלת השואל, ואגיד לך באיזה מחנה אתה תומך. לכן אני חוזר ואומר: תגובתי הראשונה, היא התגובה הכי אוביקטיבית שאני יכול לתת לשאלתך, למרות שאינה תשובה אלא רק תגובה. סמי20 - שיחה 05:03, 16 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
סמי, אתה מנסה בכוח להפוך את התשובה לפוליטית. הבעיה העיקרית היא הפיכת כל נושא לפוליטי (ולכן לגיטימציה של פוליטיזציה של כל דבר). התוצאה היא קיטוב וחוסר הסכמה. בתור התחלה: מהו בדיוק „שמאלני״? אם „שמאלני״ הוא „מתנגד לביבי״ (כמו גדעון סער, או נפתלי בנט לפרקים), אז כנראה שכן, כי נתניהו הכניס את עצמו בכח לעימות עם מערכת המשפט (יש אומרים שכדרך להתחמק מכתבי אישום). אם לא: אז מהי משמעות המילה? האם מאיר שמגר או מרים נאור היו שמאלנים? Tzafrir - שיחה 07:03, 16 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
אחלק את תגובתי לשתיים:
ראשית אגיב לתחילת דבריך, שעד המילים "בתור התחלה".
א. אני לא מנסה להפוך, לפוליטי, את מה שבהגדרה הנו פוליטי. הבט: השואל שאל שאלה על נושא הנתון במחלוקת בין מפלגות פוליטיות, ולכן בהגדרה זאת שאלה פוליטית, וזאת על אף כי - שלא כפי שטענת - לא כל נושא הוא פוליטי, ועל זה אגב מסכימים כל הצדדים הפוליטיים, כפי שאפרט.
ב. אילו השואל שאל, האם לוח הכפל אמיתי, ונניח כי - ההסכמה ללוח הכפל היתה במצע של אחת המפלגות - וכי ההתנגדות ללוח הכפל היתה במצע של מפלגה אחרת, אז בהגדרה - שאלת נכונותו של לוח הכפל היתה שאלה פוליטית, למרות שנכונותו היתה עובדה אוביקטיבית: פוליטית אבל אוביקטיבית. ונא לא לערבב בין שאלה "לא פוליטית" לבין שאלה "אוביקטיבית": זה לא אותו דבר.
ג. וכן להפך: אילו היה קונצנזוס בין כל חלקי העם בשאלה מה עדיף, "שטחים או שלום", ולסוגיה הזאת לא היתה התייחסות במצע של אף אחת מהמפלגות, אז בהגדרה - זאת לא היתה שאלה פוליטית. ושוב: נא לא לערבב בין שאלה "פוליטית" לבין שאלה "סוביקטיבית": זה לא אותו דבר.
ד. לגבי התשובה לשואל, חשוב נא לרגע, אל מה היא יותר דומה: האם אל התשובה לשאלה - מה יותר טעים - גלידת תות לעומת גלידת בננה [אילו השאלה הזאת הייתה נידונה במצען של מפלגות], או אל התשובה לשאלה - "האם אני קיים" [אילו השאלה הזאת לא הייתה נידונה במצען של אף אחת מהמפלגות]? ובכן: אני טוען, שהתשובה לשואל יותר דומה לתשובה לשאלה על טעם הגלידות, אילו השאלה הזאת הייתה נידונה במצען של מפלגות. עכשיו הבה נראה אותך מתווכח איתי על זה.
כעת אגיב להמשך דבריך, החל מהמילים "בתור התחלה":
א. שירבוב משפט נתניהו לסוגיה, כנראה נעשה על ידיך בשוגג, שהרי משפט זה אינו מתנהל בפני בג"ץ - שרק עליו שאל כזכור השואל את שאלתו - אלא מתנהל בפני בית המשפט המחוזי. מה עוד, שעדין אין לנו פסק דין מרשיע או מזכה מטעם בית המשפט המחוזי, ולכן אף צד אינו יכול עדין לרתום את פסק הדין העתידי לטובת אף מחנה פוליטי. לכן בסעיף הבא אתעלם בקלילות מהקטע התמוה הנ"ל של דבריך.
ב. אחרי שאני מתעלם בסעיף הנוכחי מהקטע התמוה הנ"ל, אזכיר: מי שתומכים במחנה הפוליטי הנגדי לשלך, ושחותרים אפוא באובססיה להפריך את טענת מרצ/בלד: "בג"ץ ימני" (כלומר במהופך ממך החותר להפריך את טענת הליכוד שהופיעה כאן: "בג"ץ שמאלי"), היו מציגים את תמונת הראי לשאלתך, וזאת כך: "מהו בדיוק 'ימני'? אם 'ימני' הוא 'תומך בביבי' (כמו גדעון לוי, או חיים רמון לפרקים), אז כנראה שבג"ץ ימני [כאמור לא לגמרי ברור לסמי איך כל זה נובע מהדברים, אבל אותה אי בהירות קיימת גם בדברי צפריר, אז סמי ממשיך לזרום איתה], כי רק הפרקליטות היא זו שהכניסה את עצמה בכח לחקירת נתניהו (ויש האומרים שהפרקליטות עשתה זאת בתור דרך כדי לגרום לו לפרוש מהחיים הפוליטיים). אבל אם בג"ץ לא ימני, אז מהי משמעות המילה 'ימני'? האם ח'אלד כבוב או דורית ביניש היו ימניים?"
ג. השאלה "מהו בדיוק ימני", היא אפוא תמונת הראי של שאלתך ("מהו בדיוק שמאלני"), ותמונת הראי הזו (כולל תשובה פוליטית מקבילה לשלך) מוצגת על ידי המחנה הפוליטי ההפוך לשלך (כתגובה לטענת מרצ/בלד: "בג"צ ימני"). ובחזרה לקטע התמוה הנ"ל: היצגת בו טענות תמוהות מסוג "אם שמאלני הוא 'מתנגד לביבי'...אז כנראה שבג"ץ שמאלני" (תוך שאתה משרבב לכאן את שמו של בג"ץ שאינו קשור למשפט נתניהו שעליו לא שאל השואל), ועוד היצגת טענה תמוהה שמנסה להכריע (כביכול אוביקטיבית) בשאלה הבלתי קשורה שאפילו שנויה במחלוקת פוליטית - מי היה זה שהכניס את עצמו בכח לעימות המתקיים במשפט נתניהו הנדון בבית המשפט המחוזי (לא בבג"ץ) - האם היה זה נתניהו או הפרקליטות (התגובה האוביקטיבית לשאלה הבלתי קשורה הזאת היתה אמורה אפוא להיות שהעם חצוי בתשובתו לשאלה הזו). כל זה רק מחזק את טענת היסוד שלי: מתוך תשובת האדם אל שאלות כדוגמת זו שנשאלה על ידי השואל, ניכר באיזה מחנה האדם תומך. סמי20 - שיחה 11:35, 16 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
לא שרבבתי לכאן את בגץ. השואל שאל עליו ועניתי. בגץ הוא קיצור ל„בית המשפט העליון בשבתו כבית דין גבוה לצדק״. בית המשפט העליון הוא גם ערכאת הערעור על בית המשפט המחוזי שבו מתנהל משפט נתניהו ולכן יש לו גם נגיעה ישירה למשפט נתניהו (כי די ברור שהמשפט הזה, אם יסתיים בהרשעה, ימשיך בערעור לעליון).
בינתיים לא קיבלתי (מהשואל) תשובה לשאלה הבסיסית (מה הכוונה ב„שמאלני״) ולכן כמובן שאין אפשרות לענות על השאלה המקורית. כשאדע מהי השאלה, אנסה לענות עליה. Tzafrir - שיחה 13:49, 16 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
הכוונה ב"שמאלני" היא (לצורך השאלה): חבר במפלגה השייכת לגוש השמאל, או אדם הפועל במטרה לקדם אג'נדות פוליטיות המזוהות עם השמאל הישראלי. כלומר השאלה שהיא האם שופטי בג"ץ אכן "לא הוגנים" במובן שהם נוטים לשפוט לרעת רעיונות הימין ולטובות רעיון השמאל. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]
למה הכוונה ב„מפלגות השמאל״? עד 2019 שייכתי את בנט, סער, הנדל ויעלון לגוש הימין ואת יאיר לפיד לגוש המרכז. זה נעשה לפי יחסם לסוגיה המדינית–בטחונית. יש גם שמאל וימין כלכלי, אבל בדרך כלל לא מתכוונים לכך כשאומרים סתם כך „שמאל״ ו„ימין״ בארץ. האם אותם ארבעה שציינתי, שהחשבתי אותם כימניים, הם לדעתך שמאל או ימין? Tzafrir - שיחה 16:20, 16 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
הדעה שלי לא חשובה. בשיטת ביבי/לא ביבי אפילו ישראל ביתנו היא שמאל, ככה שהמושג שמאל איבד את המשמעות המקורית. אבל זה לא מיקוד השאלה (כן חלק ממנה). המיקוד הוא "האם בג"ץ אינו אובייקטיבי ומונע מאג'נדה פוליטית"?
סמי20, ממתי בית המשפט אחראי על שמירה על צביונה היהודי של המדינה? אנחנו עדיין דמוקרטיה ולא תאוקרטיה. ובית המשפט פסק גם "לטובת הימין", זה פשוט זוכה לפחות תהודה מהימין. נניח במקרה של שייח' ג'ראח, בעניין בעלות על הקרקעות. יש כאלה שפשוט פחות בעד ערכי הדמוקרטיה (יש סיבה שאין עיגון לזכות לשוויון בחוק). תוקפים באוטומט את בגץ, כשפוסק נגד, אבל לא מתייחסים למקרים בהם היו פסיקות בעד הימין (הטייה קוגניטיבית, cherrypicking). אם העניין היה באמת ייצוג שוויוני לדעות, לא היה נדרש לעקוף את השופטים, ע"י פסקת התגברות. היו פועלים לגוון את העליון, ולקדם את ההשכלה בפריפריה, שיהיו יותר אקדמאים, ומכך גם יותר בוגרי משפטים. לא טרחו ממש לעשות את זה. אולי הם מאמינים שככל שמשכילים כך פחות נוטים ימינה? וחלק מתיאוריות הדיפסטייט שמפיצים מטעם הליכוד בfלל נוגעות לפרקליטות (איך זה קשור לבגץ? לא ברור), כמו טענה על כך שרודפים ותופרים תיקים לימנים ומעלימים עין משחיתות של שמאלנים. כמובן שהוכחות אין. (¯`gal´¯) - שיחה 20:49, 16 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
אני ניסיתי להוכיח, שמתוך דבריהם של המגיבים כאן, ככל שינסו לתת תשובה אוביקטיבית לשאלת השואל, יוכל השואל להעריך באיזה מחנה פוליטי הם תומכים. ובכן תוצאות הבדיקה הן כדלהלן: להוציא את השואל שניסה להישאר ניטרלי, ולהוציא אותי - שבסך הכול עימתתי בין טענותיהם הפוליטיות במובהק של שני המחנות - בלי שניסיתי לרמוז על דעתי שלי אודות מידת הצדק שקיימת בכל אחת מהטענות הפוליטיות המנוגדות האלה, הרי שכל שאר המגיבים ניסו להראות שטענות מסויימות של מחנה פוליטי אחד יותר צודקות מאלה של האחר (כשאחד המגיבים אפילו שירבב - לשאלת השואל על בג"ץ - את משפט נתניהו המתנהל במחוזי והבלתי קשור לבג"ץ בעליל, וזאת כדי שאותו מגיב יוכל להוכיח שכביכול תומכי נתניהו טועים ביחסם למשפט זה, בלי ששם לב איך תומכי המחנה הפוליטי ההפוך עלולים להיגרר אחרי שירבובו ולשרבב אף הם והפעם את התנהלות הפרקליטות במשפט-נתניהו למרות שגם התנהלות זו אינה קשורה לבג"ץ בעליל). כל זה מוכיח בדיוק את מה שטענתי כבר מההתחלה: אמור לי מהי תשובתך הכביכול-אוביקטיבית לשאלת השואל, ואגיד לך מהו המחנה הפוליטי שבו אתה תומך.
על כל פנים, המחלוקת שבין שתי המחנות נותרה כפי שהייתה, וכך נותרה גם אי מוכרעותה של המחלוקת הזאת. דוגמה לשאלה שנויה במחלוקת היא, מה תפקידו של בג"ץ במדינת ישראל: האם דאגה להיותה של ישראל מדינה דמוקרטית? כך בדיוק חושב מחנה פוליטי אחד. האם דאגה להיותה של מדינת ישראל מדינה יהודית? כך בדיוק חושב מחנה פוליטי אחר. ועוד נקודת מחלוקת היא, מה פירוש המונח דמוקרטיה: האם רק עיקרון הרוב, או גם דאגה לזכויות האדם? זאת עוד מחלוקת בין שני המחנות הפוליטיים, בעוד שכל מחנה פוליטי חושב שעמדותיו של הצד השני הן סכנה לדמוקרטיה (וגם סכנה ליהדותה של המדינה לפי טענתו של מחנה אחד בלבד). אני נזהרתי שלא להתערב במחלוקת שבין הצדדים, ולכן היקפדתי להצטמצם בהצגת שתי העמדות הפוליטיות. אבל כשהשואל קורא את עמדותיהם של שאר המגיבים, הרבה יותר קל לו להעריך באיזה מחנה הם תומכים, מאשר לקבל תשובה אוביקטיבית לשאלתו, פשוט כי אין כזאת. עכשיו שאלה לשואל: האם היצלחת לזהות את המחנה הפוליטי שבו כל אחד מאיתנו תומך? סמי20 - שיחה 21:30, 16 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
שלטון הרוב בלבד אינו דמוקרטיה, אלא פאשיזם. שמעתי לאחרונה שמישהו אמר, גם לדיקטטורים יש תמיכה רחבה בציבור. אני דווקא לא בטוח באמת של האמירה הזו, כי קיימת מניעה מובנית להתאגדות נגד המשטר, והבחירות מזוייפות בד״כ, אבל גם דיקטטורות נפלו מהפיכות של העם. וזה לא רק השמאל שמאמין שדמוקרטיה זה רק שלטון הרוב, לאחרונה בכמה מקרים, נתקלתי בציטוטים של בגין, שאין ממש עוררין על היותו ימני, על דעותיו על מבנה המשטר הדמוקרטי בישראל, ודיבר נגד בדיוק כל המהלכים הללו. ואם זה מעניין, גם תמך עשרות שנים לפני, בסמכות לפסילת חוקים ע״י בג״ץ. לא חושב גם שזה דיון פוליטי - על יסודות הדמוקרטיה, איך זה יכול להיות פוליטי? יש מדינה דמוקרטית, שיש בה ויכוח כזה ונותרה דמוקרטיה? בכל מדינה מערבית מקדשים את זכויות היסוד ושמירה עליהן, רק בישראל, עם שעבר שואה, יש דיון האם נדרש להגן על זכויות יסוד. הגיוני... ועוד בעיקר על הזכות לשוויון. (¯`gal´¯) - שיחה 10:46, 18 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
פשיזם אינו שם מדויק. יש מהשנים האחרונות דוגמאות של שליטים פופוליסטיים ששומרים על מבנה מדינה דמוקרטית אבל משנים שם מספיק דברים כדי לשמור על מספיק מוקדי כוח. פולין, הונגריה, טורקיה ורוסיה הן כולן דוגמאות לתהליך הזה בעוצמות שונות מאוד.
אבל לעצם העניין, אני לא ראיתי התייחסות של רפורמיסטים שמסבירים איך בדיוק הרפורמה הזו אמורה להשיג את מטרתה המוצהרת. יש כבר דוגמאות (שציינתי למעלה) של מדינות שבהן יש לממשלה שליטה מוחלטת על מערכת המשפט. לוין ושות’ נמנעים בעקביות מהתייחסות לשאלות הללו. Tzafrir - שיחה 11:29, 18 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
דמוקרטיה לא-ליברלית, דמוקטטורה, רפובליקה עממית, רפובליקת בננות. דמוקרטיה זה לא. לא יודע מה בדיוק ההגדרה של הונגריה ופולין כיום. כנראה משטר היברידי (כלאיים). רוסיה היא משטר סמכותני. (¯`gal´¯) - שיחה 12:13, 18 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

לחקור את החוקרים[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש


האם יש מדינות דמוקרטיות בהן יש גורם מפקח על פרקליטות המדינה? או שזו הנפצה שהגיעה רק כאן בארץ, בעיתוי לא מקרי בכלל? (¯`gal´¯) - שיחה 23:07, 15 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

היועץ המשפטי לממשלה? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:55, 15 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
בדומה למתואר בערך צבים כל הדרך למטה, נדרש פיקוח גם על הגורם המפקח על פרקליטות המדינה, וגם על גוף פיקוח זה נדרש פיקוח, כי אין אדם בארץ אשר לא יחטא, וכך כל הדרך מעלה מעלה, עד לכיסא הכבוד. דוד שי - שיחה 07:22, 16 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
או גורמים שמאזנים אחד את השני. רעיון של ביזור הכוח. מה שחשבתי בעצמי הוא שלא בהכרח צריך, כי יש את בית המשפט שמכריע בתיקים שהפרקליטות מגישה. מן הסתם כן יש איזשהו דין משמעתי על פרקליטים, כשחורגים מפעילות תקינה ולא אתית. השאלה הייתה לגבי האם יש משהו כזה במדינות אחרות. (¯`gal´¯) - שיחה 20:53, 16 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
בישראל מבקר המדינה מפעיל את ביקורתו גם על פרקליטות המדינה. השאלה הנכונה איננה האם יש פיקוח על פרקליטות המדינה (משום שיש) אלא האם ראוי להקים גוף ביקורת ייעודי על פרקליטות המדינה, והאם יש גוף ביקורת ייעודי כזה במדינות אחרות (כי מבקר מדינה יש גם במדינות אחרות). דוד שי - שיחה 06:29, 17 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

יועצים משפטיים בממשלה בעבר[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש


היום יצא לי לראות בערוץ 13 שדוד פורר (שעמדתו ידועה) טוען שעד שנות ה-80 יועצים משפטיים אכן היו רק מייעצים. האם זה נכון? (¯`gal´¯) - שיחה 23:09, 15 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

פרשת חשבון הדולרים, לדוגמה. היועץ המשפטי לממשלה אהרון ברק קבע שיש להגיש כתב אישום. Tzafrir - שיחה 07:07, 16 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
אין קשר בין תפקידי היועץ כיועץ משפטי, לבין תפקידו כתובע הכללי. עוזי ו. - שיחה 22:43, 16 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
אמנם, מלשונו היבשה של החוק עצמו, אין הכרעה מהו בדיוק תפקיד היועץ (חוץ מסמכותו להגיש כתבי אישום נגד חברי ממשלה), ולמעשה עד ראשית שנות השמונים, בית המשפט לא נדרש לסוגיה. עד ששופט בית המשפט העליון, אהרן ברק, קבע בפסק דין מפורש, במהלך שנות השמונים, כי לא זו בלבד שהיועץ מוסמך להגיש כתבי אישום נגד חברי ממשלה, אלא שהממשלה גם מחוייבת להחלטות היועץ ושלכן גם נאסר עליה לפעול בניגוד להן, כלומר שהוא לא באמת "יועץ" (במובן של נתינת ייעוץ). רק כחלוף כמה שנים, זכה פסק הדין הזה לתשבחות רבות (ביניהן: "אבן פינה לדמוקרטיה בישראל") מצד התנועה למען איכות השלטון בישראל, אף שהוא גם זכה לתרעומת רבה מצד חוגים נגדיים (שלמשל טענו כי אם כך אז יש לשנות בלשון-החוק את השם - מ"היועץ המשפטי" לממשלה - אל "המושל המשפטי" בממשלה). 147.236.144.145 12:20, 16 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
אז הסוגיה למעשה לא עלתה עד אז. לא מפתיע במיוחד שהוא מסלף את המציאות. ובעולם מה קורה? אגב, הכוונה הייתה ליועצים במשרדי הממשלה. (¯`gal´¯) - שיחה 20:59, 16 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
אפשרות אחת היא שהוא מסלף את המציאות. אפשרות שניה היא שהוא מתאר את איך שהיועצים המשפטיים נתפסו בעיני הממשלה (כ"יועצים" בלבד לפי הכינוי שלהם בחוק, שגם מוסמכים להגיש כתבי אישום), עד שבית המשפט קבע בשנות השמונים, אחרת מכפי שחשבו עד אז כל הממשלות. 147.236.144.145 21:41, 16 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
אני קורא עכשיו את האוטוביוגרפיה של מאיר שמגר. הוא מתאר שעוד בימיו כיועץ משפטי (החל מ־1968) זה כבר היה המצב בפועל. הוא גם מתאר את יחסיו עם שר המשפטים יעקב שמשון שפירא. שפירא היה לא סתם משפטן מומחה אלא גם היועץ המשפטי הראשון. והוא ראה בעיניים כלות איך שמגר מקבל את התפקיד של הסמכות המשפטית העליונה.
כלומר: זו הייתה נורמה שפועלים לפי החוק, ומי שמוסמך לפרש את החוק (כל עוד לא פונים לשופטים) הוא היועץ המשפטי לממשלה. שמגר מספר גם שהוא פעל להכפיף את היועצים המשפטיים למשרדים השונים ליועץ המשפטי לממשלה מבחינה מקצועית, כדי ליצור אחידות בפרשנות. זה לא אומר שלא היו מקרים שבהם לא פעלו לפי החוק: טריקים ושטיקים היו גם אז. אבל היועץ היה הפרשן המוסמך. עם השנים קרה שערערו על כל מיני נוהגים ואז רק הם קיבלו מקום פורמלי יותר. Tzafrir - שיחה 22:28, 16 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
מושכלות יסוד. לרשות מרשויות המדינה אין סמכות זולת זו שנתן לה החוק. הקניית סמכויות הגוברות על סמכות הממשלה מכוח "פסק דין מפורש" היא הפיכה שלטונית. גם הערך ועדת שמגר (היועץ המשפטי לממשלה), שעוסק רובו בהליכי המינוי, מודה ש"דמותו של היועץ המשפטי לממשלה כדמות בעלת סמכויות רחבות היקף שאין כמוה במשטרים דמוקרטיים אחרים עוצבה במידה רבה על ידי הדין הישראלי". הפיכה שמוציאה את ישראל מכלל המקובל בשאר הדמוקרטיות. אשרינו שנחזור בקרוב לחיק העמים. עוזי ו. - שיחה 22:47, 16 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
באמת? רק חקיקה? יש בישראל חופש ביטוי? Tzafrir - שיחה 23:35, 16 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
אוי לנו שנהפוך בקרוב למדינה שבה לית דין ולית דיין, וכל שר הישר בעיניו יעשה. כאשר היועץ המשפטי קובע שמעשה מסוים אינו חוקי, הוא אינו יוצר את החוק, אלא מציג סתירה בין החלטה של השר (או הממשלה) ובין החוק. השינוי המוצע במעמד היועץ המשפטי פירושו שכאשר היועץ יציג לשר מגבלה שבחוק, יוכל השר לענות "קפוץ לי" ולהמשיך בדרכו. למעשה השינוי המוצע גדול עוד יותר, משום שמינוי יועץ משפטי במשרת אמון יוביל לכך שעל היועץ המשפטי יהיה להצדיק כל החלטה של השר, גם כאשר היא בלתי חוקית בעליל. אוי לנו שבקרוב נהיה כסדום ועמורה. דוד שי - שיחה 06:17, 17 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
חופש ביטוי? לרשויות המדינה מותר רק מה שמותר בפירוש. לאזרח אסור רק מה שאסור בפירוש. עוזי ו. - שיחה 09:21, 17 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
לשר הפנים מותר, לפי החוק, להפסיק פרסום של עיתון לתקופה שימצא לנכון, "אם מתפרסם בעיתון דבר שיש בו לדעתו של שר הפנים כדי לסכן את שלום הצבור". הקומוניסטים מפרסמים בעיתונים שלהם שקרים בוטים כחלק ממסע תעמולה ונוצרת ביקורת רבה על הממשלה. שר הפנים מפעיל את סמכותו. חלק מהעיתונים הסתייגו מצעדיו, אבל עיתונאים אמיצים הבינו שהייתה כאן סכנה אמיתית[1]. בא שופט אקטיביסט וממציא פרשנות לחוק שלפיה, בגלל עקרונות מוזרים של „חופש ביטוי״ (זכויות אדם ושאר איכסה פיכסה סמולני) אסור לשר הפנים להפעיל את סמכותו[2].
  1. ^ לקרוא עם מבטא הונגרי תואם
  2. ^ בג"ץ קול העם

Tzafrir - שיחה 11:14, 17 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

"לרשויות המדינה מותר רק מה שמותר בפירוש", באמת, עוזי? הרי כל יוזמת ה"משילות", שהממשלה הנוכחית חותרת אליה, היא שלרשות המבצעת מותר הכל, ממש הכל, גם כל מה שאסור בפירוש, בלי שיועץ משפטי יטריד בטענה שהחלטה של שר אינה חוקית. דוד שי - שיחה 15:35, 17 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
בכי ונהי מיותרים ושגויים. אין צורך וגם אין הצדקה לכפות על השר את חוות דעתו של היועץ. זכותו של השר לקבל חוות דעת אחרת ולפעול לפיה. היועץ אמור להיות עורך הדין של המשרד ולא השופט. אם יש שאלה בדבר חוקיותה של ההחלטה, ההכרעה צריכה להיות בידי אנשי הרשות השופטת ולא בידי הרשות המבצעת.
כל החשש הזה משונה מאוד. למי יש אינטרס לקבל חוות דעת מגוחכות כדי להתבזות אחר כך בבית משפט? דגש - שיחה 13:24, 18 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
"לרשויות המדינה מותר רק מה שמותר בפירוש" היא טענה תמימה שמתעלמת מהמציאות. אני זוכר שאני לפני שנתיים לא יכולתי לחזור לישראל כי הממשלה נעלה את השמיים ודרשה מאזרחים ישראלים השוהים בחו"ל לעבור "ועדת חריגים" מופרכת על מנת לקבל את הזכות לרכוש כרטיס טיסה למדינה שלהם. וזה לא משהו שמוגדר בחוק כ"מותר למדינה", אלא הפוך: אפילו סותר חוקים כמו חוק האזרחות, תשי"ב-1952 . אז לממשלה בישראל יש חופש לצפצף על החוקים, כי הם חכמים יותר מאיזה מחוקק משנות ה-50. אז זה לא משהו חדש.
עיין בערך על חוק הקורונה הגדול, ותבין, שגם במקרה שלך, המדינה לא הייתה יכולה להפעיל עליך שום סמכות מעבר למה שהותר לה במפורש בחוק של הכנסת. עוד פרטים על סמכותה של הממשלה תוכל למצוא בערך על רשות מבצעת. קפיש? אביתר ג'שיחה • 15:31, 24 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

השפעת ביטול עילת הסבירות על מינוי דרעי[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש


הגיוני שאם יוחלט לבטל את עילת הסבירות (בהנחה שזה אפשרי, זה לא קיים בחוק היבש), שיהיה אפשר למנות בחזרה את דרעי? הרי אם ניתנה פסיקה, היא קובעת. כמו שאם אדם מורשע בעבירה, ומקבל עונש, הוא לא יבוטל אם במהלך ריצוי העונש תבוטל העבירה בספר החוקים. (¯`gal´¯) - שיחה 23:11, 15 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

במצב שאליו חותרת הממשלה הנוכחית, של אין דין ואין דיין, אפשר לבטל למפרע את כל החוקים שבהם הורשע דרעי, ולחוקק את חוק הוא זכאי, התשפ"ג-2023, שבתוספת לו יקבע שר המשפטים את רשימת הזכאים הצחים כשלג: אריה דרעי, דוד ביטן, בנימין נתניהו וכו'. איזה עתיד ורוד צפוי לנו. דוד שי - שיחה 07:16, 16 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
חוק אינו רטרואקטיבי. הוא עתידי, ומכיוון שכבר יש פסיקה של בית המשפט, רק ערעור ופסיקה נוספת תוכל לשנות את הקביעה. כמה רחוק אפשר להגיע עם זה? כבר רואים שתהיה התנגדות של מערכת המשפט, ופעולות אקטיביות ומרחיקות לכת שנמנעו מהן עד היום, כמו פסילת שינויים בחוקי יסוד, שמהווים הפרה של ערכיה הדמוקרטיים של המדינה ופגיעה באופי המשטר הדמוקרטי. (¯`gal´¯) - שיחה 20:56, 16 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
ומה הבעיה לשנות את הנוהל, ככה שהחוק הזה דווקא כן יהיה רטרואקטיבי?
הרי זה מה שהעם בחר. 176.12.213.182 00:51, 17 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
חקיקה רטרואקטיבית אינה נפוצה, אבל היא בהחלט קיימת, ראו חקיקה למפרע. דוד שי - שיחה 06:06, 17 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

ספר המאגד מילים נדירות בעברית[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

שלום. האם קיים ספר (אפילו ישן) המאגד במיוחד מילים נדירות ושאינן נפוצות בשימוש יום יומי בעברית? תודה --Adif123 - שיחה 00:44, 16 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

איזה סוג של מילים? יכול להיות גם סלנג? אם מהתנ"ך, יש קונקורדנציה. אם למילים יותר חדשות, מאז חידוש השפה העברית, כנראה לא יעזור. אולי באתר האקדמיה ללשון העברית תוכל למצוא. יש שם מאגרי מילים. או אולי אפילו לשאול אותם. (¯`gal´¯) - שיחה 21:02, 16 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
אפשר לקחת עותק של ויקיפדיה העברית ולהוציא משם טבלת שכיחות של מילים. זכור לי שיש קורפוסי מילים שכבר עברו ניתוח מסודר יותר ואפשר למצוא עליהם נתונים כמו טבלאות שכיחות. זה בטח טוב יותר עבור מילים שכיחות, אבל אולי אפשר להתחיל לקבל משם מושג גם על מילים נדירות. Tzafrir - שיחה 22:31, 16 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
״מילון המילים האובדות״ של עוזי אורנן יכול להיות מקום מעניין להתחיל בו. אולי מעט הזוי - ספרי הכנה לפסיכומטרי. Shannen - שיחה 16:43, 17 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

העולם המערבי[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש


האם בזמן אמת גרמניה הנאצית נחשבה לחלק מהעולם המערבי? או שהמושג הזה נכנס לשימוש רק במלחמה הקרה?--2A00:A040:196:306C:E478:A7BA:E583:C498 15:17, 16 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

לפני עליית הנאצים, נחשבו למדינה מתקדמת ונאורה. בזמן מלה"ע השנייה, העולם חולק לבעלות הברית ומדינות הציר. לא יודע מתי הגיח המושג "מדינות המערב", כמתייחס למשהו יותר תרבותי. הערך לא מספק תשובה? (¯`gal´¯) - שיחה 21:06, 16 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
המושג הופיע רק במלחמה הקרה. לפני כן לא היה נהוג לחלק את העולם ל"מערב" ו"מזרח" כי הכוחות הגאופוליטיים היו מסודרים בצורה אחרת. רוסיה הייתה יריב שקול לערך למדינות שנמצאות במערב אירופה רק פעמיים בכל ההיסטוריה שלה. פעם ראשונה אחרי קונגרס וינה ועד מלחמת קרים (1815-1853) ואחרי מלחמת העולם השנייה (1945-1991). בתקופת הזוהר הראשונה כונה הצאר ניקלואי הראשון "השוטר של אירופה" אך לא היה כינוי "מאזן" מהצד השני. כמו כן, חשוב לזכור שארה"ב הגיחה לזירה הבינלאומית במלוא כוחה רק לאחר מלחמת העולם הראשונה. אמנם סנונית ראשונה הייתה כבר במלחמת ארה"ב-ספרד בשלהי המאה ה19 אבל זה עדיין לא השפיע על אירופה. יפן וסין גם כן לא היו בעלי משקל משמעותי באותה תקופה. על כן, המושגים האלה פשוט לא היו קיימים. גילגמש שיחה 21:11, 16 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
המושג היה קיים (והוספד) כבר קודם. לדוגמה: שקיעת המערב (ספר שנכתב מיד לאחר מלחמת העולם הראשונה). הערך תרבות המערב דורש שיפור. Tzafrir - שיחה 22:14, 16 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
יתכן שהמושג היה קיים בהקשר גאוגרפי. אני לא חושב שהשתמשו במושג "העולם המערבי". במיוחד שהכח הכי חשוב בעולם המערבי הנ"ל - ארה"ב - טרם הגיחה לבמה לפני האירועים שהזכרתי. גילגמש שיחה 22:43, 16 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

מיניות במונותאיזם[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש


שמתי לב שבדתות האבהרמיות קיימת הגבלה גדולה מאוד על מיניות והצגת מיניות. וזאת בניגוד לדתות פגניות (כמו הינדואיזם, דת מצריים העתיקה, ודת יוונית עתיקה) הרואים במיניות חלק אינטגרלי מהחיים ולא מתביישים להציג יחסי מין באמנות (ברמה של פיסול פורנוגרפי על מקדשים).

מה ההסבר לגישה כה שונה למין בקרב הדתות האברהמיות?

מעניין גם שאין לזה קשר לקידום הרוחניות (כנראה ההסבר שנותנים לזה ביהדות). כי יש כאלה תרבויות, שגם הפגינו פתיחות מינית. (¯`gal´¯) - שיחה 21:09, 16 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

מצב טיפול: חדש

האם לבודהה עצמו יש חשיבות ההינדואיזם או רק בבודהיזם?

בית משפט לחוקה[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

האם לחוקה יש משמעות, שיניים, חשיבות כלשהי, ללא בית משפט לחוקה? La Nave - שיחה ‏ 14:04, 17 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

מבחינה טכנית, חוקה היא חוק שמעמדו גבוה מחוקים רגילים ושמסובך יותר לשנות אותו. אין בהכרח צורך בבית משפט מיוחד לענייני חוקה, למרות שיש מקומות שבהם נהוג כזה. בארצות הברית, לדוגמה, אין ערכאה נפרדת של בית משפט לענייני חוקה. Tzafrir - שיחה 14:13, 17 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
בארצות הברית בתי משפט פדרליים יכולים לפסוק שחוק של מדינה איננו חוקתי, למשל זה. השאלה שלי היא כללית, האם יש משמעות לחוקה אם אין בית משפט שיכול לפסול חוקים שאינם חוקתיים. זה מתקשר למהפכה המשפטית של לוין. La Nave - שיחה ‏ 15:23, 17 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
האם יש משמעות לחוק שלא אוכפים אותו? אותו דבר. חוקה כעיקרון מגדירה בעיקר את מבנה המשטר. זכויות יסוד גם מעוגנות בחוקה, כחלק מאופי המשטר, אבל באופן כללי רוב החוקה מתעסקת במבנה הטכני של המשטר. (¯`gal´¯) - שיחה 10:54, 18 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
כתבתי לפני התנגשות עריכה: המשמעות האופרטיבית (השיניים) הכמעט בלעדית של חוקה היא אכן העליונות הנורמטיבית שלה שמאפשרת פסילה של חקיקה ראשית.
עם זאת, בבריטניה נחקק "חוק זכויות האדם" שהוא לא ממש חוקה, אך מקנה לבית המשפט את האפשרות להכריז באופן הצהרתי על "אי-התיישבות" של חוק מסויים עם האמור בחוק זכויות האדם. אז שיניים אין, אבל בהנחה שבית המשפט זוכה לאמון הציבור - מן הסתם הפרלמנט והממשלה בבריטניה יחפשו דרך להתאים את עצמם לחוקה.
בברכה, משה כוכבי - שיחה 10:55, 18 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

כפתורים ברכב, שאלה[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

מצאתי ברכב שלי, סמוך להגה כמה כפתורים שלא ברורים לי. תמונה פה שלושת התחתונים זה ברור: דיבורית, להעלות ולהוריד את הסאונד. אבל יתר הדברים לא מובנים. הכפתור העגול הגדול נלחץ רק מצדו התחתון ועושה צליל מוזר. מה שני עושים כל האחרים בכלל לא ברור.

משמאל לימין: אור ערפל, כוון אורות, רוחב אורות(?), ביטול המנגנון שעוזר בהחלקות. Shannen - שיחה 16:08, 17 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
שו מהירות מגב? נראה כמו הגבלת מהירות או התרעת מהירות. דגש - שיחה 16:09, 17 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
פעם בפוקוס הייתה אפשרות לכוון מהירות מגב (כלומר כמה זמן הוא יחכה בין ניגוב לניגוב). Shannen - שיחה 16:11, 17 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
לא קיים בידית של המגבים? בקצה הידית הימנית יש חלק שאפשר לסובב ולשחק בקצב (במצב ידני, לא במצב איטי או במצב מהיר). דגש - שיחה 16:17, 17 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
אוקי אוקי. זה עמעום האור בלוח המחוונים. Shannen - שיחה 16:20, 17 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
מצבי מגבים מצאים לי בצד השני של ההגה (על הידית). הרכב הוא יונדאי I10 משנת 2010, אז אין לצפות למרצדס. מה הכוונה הגבלת מהירות? הרכב לא כזה משודרג שידפוק לי ברקס אם אני במהירות מופרזת. הסימן נראה אולי מדחום? יכול להיות שזה מגביל את הטמפרטורה של המנוע?
כתבתי מה זה. זה העמעום אורות של בלוח מחוונים. שחק עם זה בלילה ותראה בעצמך. Shannen - שיחה 19:41, 17 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
האחד כנ"ל אחראי על עוצמת האור בלוח המחוונים, הלחצן לידו אחראי על גובה תאורות המנורות הקדמיות של הרכב (למטה לכיוון הכביש או למעלה יותר). בהצלחה בן-ימין - שיחה 21:00, 17 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
תודה על התשובות! הימני אכן משנה את עוצמת התאורה בלוח. השמאלי עושה רעשים של מנוע חשמלי. 2A10:8012:13:66F3:8480:A23D:641C:A973 22:26, 19 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

על מי נטל ההוכחה בגרמניה הנאצית?[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש


נניח שאני גרמני שחי בגרמניה הנאצית או פולני שחי בפולין הכבושה. אני ממש שונא את השכן שלי, אז אני הולך למשטרה הנאצית ומספר להם שהוא יהודי/צועני/הומו. על מי נטל ההוכחה שהוא אכן כזה- עליי או על המשטרה? או שבכלל לא צריך להוכיח ומספיקה הלשנה בשביל לשלוח אדם לאושוויץ גם אם הוא "ארי טהור"?--2A00:A040:196:306C:3D3C:B3A1:5F17:633A 15:05, 17 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

האדם הוא חיה חברתית, חי בקהילות, ולכן קל יחסית לזהותו עם חברי הקהילה שבה הוא מתרועע. כאשר מדובר ביהודים וצוענים, הזיהוי היה ברור. לגבי יהודים למשל - רובם היו רשומים בבתי הכנסת והגיעו לבתי הכנסת (לפחות בראש השנה ויום כיפור), היו להם חברים יהודים, חלקם גם היו חברים בתנועות ציוניות, חלקם היו מנויים לעיתון יהודי או ציוני, הם שלחו את ילדיהם לגנים ולבתי ספר יהודים, או למחנה קיץ יהודי בחופשת הקיץ, התחתנו בחתונה יהודית, חגגו בר מצווה יהודית לבן בגיל 13, הוריהם וסביהם היו קבורים בבתי עלמין יהודיים, ורובם שילמו דמי חבר לבית הכנסת. אפילו לחילונים הייתה זיקה ליהדות ולקהלה היהודית. מעבר לכך, בתחילת שנות ה-30 חלה חובה אזרחית על אזרחי הרייך לגשת למשרד הפנים או לדואר, ולרשום את עצמם מבחינת שיוך "גזעי". וכאזרחים שומרי חוק, רובם ככולם הם עשו זאת. (וכנ"ל הצוענים). מי שלא נרשם היה צפוי לקנס גבוה מאוד, ובהמשך למאסר. אתה יכול לשאול - מה היה קורה ליהודים חילונים, שגם לא הייתה להם שום זיקה לקהילה היהודית בשום צורה, שאף יהודי לא הכיר אותם, ושגם לא צייתו לחוק ולא נרשמו בדואר כיהודים, וחמקו מהענישה על כך. אז אם היו כאלה הם היו בודדים. Danny-w - שיחה 17:47, 17 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
נטל ההוכחה: אם היית רשום ברשימות של בתי הכנסת או הקהילה היהודית (או הוריך, או סביך), אז אכלת אותה. חובת ההוכחה להוכיח אחרת היא עליך. ולגבי הומואים - זה אכן היה יותר פרוץ, כי לא היו להם רשימות מסודרות. שם היו גם הרבה הלשנות, וחלקן נבעו כנראה גם מסכסוכי שכנים. Danny-w - שיחה 17:49, 17 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
תודה רבה על הפירוט.--2A00:A040:196:306C:54AD:7FE:CF77:888F 19:40, 17 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

באיטליה השתמשו במחקר שפירסם יהודי, לפני מלה"ע השניה, על שמות משפחה יהודים כדי לאתר יהודים. שנילי - שיחה 22:45, 19 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

אסון מירון (2022)[עריכת קוד מקור]

איך זה קרה מריבוי אנשים בצפיפות? במתחם הכעבה במכה ערב הסעודית מצטופפים יחד מאות אלפי מוסלמים ולא ידוע לי על מקרה שאנשים שם מתו מחנק. מה היה שונה באסון מירון? תודה. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

היו במכה אסונות תדחוקת גדולים מאוד. יש ערכים בעברית על שניים מהם - האסון במכה (1990) ואסון העלייה לרגל במכה (2015). יהודית1000 💜 23:17, 17 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

מה זה "ערוב"?[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף שיחה:עירוב (פירושונים)

פיוטים באסלאם[עריכת קוד מקור]

לפי הידוע לי, המקום היחיד בעולם המוסלמי בו חוברו פיוטים על ספרות האסלאם (קוראן, סירה, חדית' וכו') הוא מרוקו, במיוחד המוסלמים הסופים של מרוקו. אני לא יודע אם הפיוטים האלה זה חלק מטקס הד'יקר הנפוץ אצל הסופיים בכלל או סתם סוגה של שירה, אבל עדיין מתעניין למה לכאורה זה התפתח רק במרוקו?

דוגמה לפיוטים של מוסלמיי מרוקו:

https://youtu.be/igGHjXsnPoM

האם יש לזה קשר ליהדות?

תוד. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

למה טובה ריבת בצל[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

לאיזה מאכלים מתאימה ריבת בצל, שהיא מתוקה ממש אבל עם ריח חזק של בצל?

מירי כהן: כתוספת לפטה כבד

פטה כבד כשר עם גזר, בצל וביצה, מוגש עם ריבת בצל נפלאה שתלווה את הכבד

למה שליטים אבסולוטיים צריכים כסף?[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש


בסדרה המעולה "עות'מאנים" יש קטע שהסולטאן מהמט מבטיח סכום עתק למהנדס תותחים אם התותח שלו יפיל את חומות קונסטנטינופול. בהמשך אותו מהמט משלם למנהל חברת דיג תמורת השכרת הסירות שלו לצבא לצורך חציית הדנובה ופלישה לולאכיה. אבל הרי מהמט, כמו כל השליטים לפני העת החדשה, היה שליט אבסולוטי שיכול היה להכריח כל נתין לעשות כל דבר. למה הוא היה צריך לשלם? כמובן השאלה מתייחסת לא ספציפית למהמט, אלא לכל השליטים שהשכירו את שירותיהם של בעלי מקצוע כאלה ואחרים. למשל, למה שליטים נהגו לקחת הלוואות מבעלי הון במקום פשוט לשדוד מהם את הכסף? למה השתמשו בצבאות שכירים שעה שיכלו לכפות גיוס חובה? וכן הלאה.--2A00:A040:196:306C:1561:998C:FEC1:69BB 23:39, 18 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

הנעה. הדיקטטורים הבינו איך לגרום לאנשים לתרום. ודרך אגב השליטים שכרו את שירותיהם של…
לכל דבר יש עלות מסוימת. נכון, אמנם, שהשליט יכול להכריח את האדם לבצע דבר מסוים, אך פעמים רבות יותר קל ויעיל יותר פשוט לשלם לו כסף. בסופו של דבר אם אף אחד לא יקבל שכר וכולם יהיו במעמד של עבדים יש סיכוי שהאנשים פשוט ימרדו. אפילו אצל הרודנים האכזריים ביותר כמו סטלין, מאו, היטלר וכו' הייתה תמורה חומרית לציות. נכון שהם התעללו בחלק מהאוכלוסיה אבל חלקים אחרים קיבלו דברים שהיו נעימים להם - מזון, כסף, דירות וכו'. אם השליט לא משלם לאף אחד בסוף לא יהיו מי שיאכוף את רצונו. גילגמש שיחה 05:39, 19 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
ומעבר לכך, אין דבר כזה „שליט אבסולוטי״. מישהו צריך לעשות בשבילך את העבודה. גיוס חובה המוני לא היה קיים לפני המהפכה הצרפתית. לא הייתה תקשורת מספיק יעילה. לא היה טעם לצייד ולאמן המוני אנשים מרחבי האימפריה בנשק, כי הם לא יהיו נאמנים לך וסתם ימרדו מדי פעם. ואמנם אפילו היניצ'רים של מהמט השני מרדו כשלא קיבלו מספיק כסף (לפי הערך עליו, שטעון שיפור). Tzafrir - שיחה 09:06, 19 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

מה ההבדל בין קשב לזיכרון לטווח קצר?[עריכת קוד מקור]

נניח שזיכרון לטווח קצר מאפשר לאדם לזכור ביעילות עד 5 פריטים כמו עד חמישה מילים או עד חמישה מספרים או עד חמישה קבוצות מילים או עד 5 קבוצות מספרים (וגם בתוך "קבוצה" יש גבול כמה אפשר להכניס).

אם כך, מה מאפשר קשב לזכור? למשל, אם אדם קורא מסמך עמוד A4 עם 500 מילים ומבין את תוכנו הוא לא באמת זוכר כל פעם רק חמישה מילים מהמסמך אלא זוכר את התהליך המתואר במסמך שכולל הרבה יותר מ-5 מילים. אז, האם קשב מאפשר לזכור יותר מחמישה פריטים?

הסבר אפשרי אחד שקשב מהווה רק יכולת לקלוט מידע בחושים, זיכרון לטווח קצר הוא אחסון זמני שלו ויש מנגנון ייצוק (consolidation) שמכניס ומסדר את המידע שנקרא בשטף לזיכרון לטווח ארוך. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

בג"ץ מעל הממשלה?[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

בג"ץ בדק קייס מסוים וראה שלפי הקייס אישיות כלשהי לא יכולה לשרת את הציבור בתור שר. בג"ץ מורה לרה"מ לפטר את השר. אני לא רוצה להיכנס לפוליטיקה עכשווית (למרות שברור שאתם מבינים על מה אני מדבר), אלא יותר שאלה על מבנה מערכת החוק בארץ.

1) האם הוראת הבג"ץ מחייבת את ראש הממשלה? האם הוא יכול (מבלי להפר חוקים כמובן) להתעלם מהוראה זו? האם קיים חוק לפיו רה"מ מחוייב לקיים את ההוראה?

2) מה מקור הסמכות (כלומר מה החוק?) שלפיו יש לבג"ץ את הזכות לתת הוראה זו?

3) האם עצם העובדה שהבג"ץ מסוגל פיזית לתת הוראה כזאת מעמיד אותו מעל בחירת הציבור?

(אני מבקש בכל לשון של בקשה לא להיגרר לדיון פוליטי קולני שבו מנסים לשכנע אחד את השני, אלא תשובות בסגנון "שיעור אזרחות". אין לי מטרה להתסיס, או להיצמד ספציפית לקייס שאתם מבינים מהו.) ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

בערך בית המשפט הגבוה לצדק יש תשובות מפורטות לכל השאלות ששאלת. התו השמיניהבה נשוחח 13:52, 19 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
מה שעומד מעל ראש הממשלה זה החוק. לבגצ יש סמכות לקבוע שראש הממשלה עבר על החוק. 2A0D:6FC7:406:AD1B:FF60:4FBB:60D3:EF10 17:28, 19 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
שאלות מסוג זה מדגימות יפה כמה חשובים לימודי אזרחות בבתי הספר. סיון ל - שיחה 19:59, 19 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
וגם לימודי היסטוריה. בעקבות "החוק הנורבגי" ו"החוק הצרפתי" הגיע הזמן לחוקק את "החוק הרומי", זה שלפיו קליגולה מינה את סוסו לקונסול (אם כי הסוס לא היה עבריין מועד, כך שייתכן שהחוק הרומי לא יעזור). במחשבה שנייה, בשום מקום בחוק יסוד: הממשלה לא כתוב שאסור למנות סוס לשר, כך שאם תבוטל עילת הסבירות וראש ממשלת ישראל ימנה את סוסו לשר החציר, אין לי מושג איך בג"ץ יצליח למנוע זאת. דוד שי - שיחה 20:36, 19 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
דוד שי, בסעיף 6.(א). לחוק יסוד: הממשלה נכתב כי "לא יתמנה לשר מי שאינו אזרח ישראלי ותושב ישראל". למיטב ידיעתי סוס לא יכול להיות אזרח ישראלי, ואף אינו יכול להיות תושב ישראל. בהצלחה. אביתר ג'שיחה • 16:01, 24 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
הסוס שלי גר בהרצליה, כך שהוא תושב ישראל, בניגוד לשרים סמוטריץ' ובן-גביר, שאינם בגדר "תושב ישראל" כהגדרתו בסעיף 6 לחוק יסוד: הממשלה. אני מתפלא שאיש לא עתר לבג"ץ בעניין זה. דוד שי - שיחה 20:16, 24 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
מפתיע לקרוא תגובה כזו ממי שכתב את הערך תקנות יו"ש. עיין ס' 6ב שם. משה כוכבי - שיחה 21:15, 24 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
אדרבא, סעיף 6ב הנ"ל מונה רשימה סגורה של חוקים שבהם תושב יו"ש נחשב לתושב ישראל. חוק יסוד: הממשלה אינו נכלל ברשימה זו, ומכאן שתושב יו"ש אינו כשיר למינוי לשר. דוד שי - שיחה 07:31, 25 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
@סיון ל זה לא מקום לשפוט שואלים אנונימיים. אקסינו - שיחה 21:21, 19 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

איך להרחיק עכברים מהבית[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

האם יש פעולות אקטיביות ממשיות שניתן לעשות כדי להרחיק עכברים מסביבת הבית בנוסף למה שכתוב בקישור המצורף? קישור

כמו שכתבו שם: ניקיון ומלכודות. למהדרים: תמונה של הצדיק של העכברים. התו השמיניהבה נשוחח 13:57, 19 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
להכניס צמד חתולים (ובעוד שלושה חודשים לשאול בוויקיפדיה -- איך להרחיק חתולים מהבית; יש לנו תשובות מוכנות גם לזה). עוזי ו. - שיחה 15:30, 19 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
סביר יותר שהחתולים ישאלו איך להרחיק את האנשים מהבית--א 158 - שיחה 12:14, 20 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
מספרים שיש חלילן שפותר את הבעיה. דוד שי - שיחה 18:39, 19 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

טבעוני, טעים וזול[עריכת קוד מקור]

הכנת ביצת עין עולה שקל וחצי. האם יש תחליף טבעוני למנת חלבון בעלות קרובה? משהו פשוט וטעים. 22:12, 19 בינואר 2023 (IST)

חמאת בוטנים אולי?
30 גרם שקדים

תנאי עצירה לשאלה הרקורסיבית "מיהו יהודי?"[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

ההגדרה המקובלת למיהו יהודי היא רקורסיבית: "יהודי הוא מי שאמו יהודייה".

השאלה היא מה תנאי העצירה.

אפשר היה לומר שרה אמנו. אבל שרה היא סבתא רבתא של יהודה, אז בוודאי אינה יהודייה בעצמה.

"או שנתגייר", כלשון החוק. או שהשתתף במעמד הר סיני, שהוא סוג של גרות. (או לחילופין שהוא אחד מבני בניו של יעקב.) --בברוך - שיחה 20:40, 21 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
אל תיתפס לשם. אברהם אבינו היה היהודי הראשון מבחינת דת והראשון לעבור ברית מילה. שרה אמנו "התגיירה" יחד איתו. עם זאת, היהודים כעם ישראל (ישראל הוא כינויו של יעקב אבינו) החלו רק במעמד הר סיני וכללו את כל השבטים ולא רק את שבט יהודה שממנו נגזר השם "יהודי". אז תנאי עצירה אפשר לשים או באברהם ושרה, או ביעקב ונשותיו (שהתגיירו כאשר נישאו אליו). – ד"ר MathKnight (שיחה) 20:54, 21 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
ישמעאל ועשו יהודים? לא במובן הפשוט. ובכל אופן באותם דורות מדובר על יהדות שעוברת מאב לבן ולא מאם לבת.--בברוך - שיחה 22:52, 21 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
כמובן שהקשר בין היהדות הרבנית לבין דתם של אבות עם ישראל הוא רופף ביותר. גם אם אברהם ומשה היו קיימים, הם מעולם לא שמעו על כיפה, על חליפות שחורות, על כובעי פרווה, על קשר בין לבוש לבין צניעות, על בית כנסת, על בר מצווה, על רבנות, על ישיבות, על הפרדה בין בשר וחלב, על חודשים עם שמות, על ראש השנה שחל בחודש השביעי, על ל"ג בעומר, על שמחת תורה, על חנוכה, על פורים, ובקיצור על 99% ממה שמגדיר את מה שמוכר בימינו כ"אורח חיים יהודי".--2A00:A040:196:306C:1539:BB0F:ACB0:D365 13:39, 22 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

חילופי גברי[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

את המונח "חילופי גברי" הכרתי מוויקיפדיה, ואני רואה בו שימוש בעיקר כאן. רציתי לדעת מה מקור המונח ומה משמעות המילה "גברי" - מהמילה גבר? ניבשיחהמכחילים את הקונגרס 14:52, 20 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

נראה לי ש"גברי" זו צורת הרבים של המילה הארמית "גברא", שפירושה "איש". יהודית1000 💜 15:14, 20 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

מצב טיפול: חדש


היי. התבקשתי לשאול את זה בידי בן אדם שלא יכול בגלל השפה. בהנתן מקור חצי אמין המספר כי ”זה היה אושר אמיתי להיכנס למים הצלולים אחרי שעה של מחנק הגיר. בדיקה קצרה הראתה שאי אפשר להסתדר בלי בלוני חמצן, אבל לא ניתן היה להידחק דרך הפער במפצה הציפה. היה צריך לדחוף את הבלון לפני הגוף. אתה צריך להיות בעל עצבים חזקים כדי לחטט בסדקים כאלה. ברגע שהגוף נדחס לתוך הרווח, אבק הגיר מעיב על כל החלל. אתה יכול לזוז רק באמצעות מגע. כל מה שמחבר לעולם החיצון הוא החבל שהשותף אוחז בו. לאחר כמה פניות גם זה לא מועיל הרבה. סיוויס היה היחיד מאיתנו שהעז לעבור במנהרה הזו 8 מטרים. לאחר הירידה המנהרה פונה בחדות לאורך החומה. הסיכוי שהיא תוביל לאולמות הבאים קטן מאוד. כך או אחרת, לא חקרנו אותה עד הסוף”, השאלה היא מה יש בסוף המעבר המתואר? תודה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 02:04, 21 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

גגל -מלח״ם- ושאל שם. אם לא יענו ציין זאת כאן

הטענה שהיהדות הרבנית יצאה מתוך הנצרות הקדומה (ולא ההפך)[עריכת קוד מקור]

https://m.youtube.com/watch?v=R_6Q4or2jjU

כעת אין לי זמן מיותר לצפות בהרצאה/שיחה במלואה ובעומק אבל האם זו שאלה מחקרית רצינית עם חיזוק מחקרי? ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

זו שאלה מחקרית רצינית. יש קווי דמיון בין היהדות הרבנית והנצרות הקדומה, וטענות די מבוססות שהייתה ביניהן השפעה הדדית. לדעתי יהיה קשה מאוד להוכיח טענה כזאת, אבל בהחלט מעניין לבחון. עמית - שיחה 19:38, 21 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
ההרצאה (לא צפיתי) כנראה מבוססת על הספר שני גויים בבטנך שכתב המרצה; לפי התיאור בויקיפדיה משמעת הטענה שהיהדות הרבנית התפתחה מתוך הפולמוס מול הנצרות, ולא מתוך הנצרות עצמה. לא קראתי את הספר, אבל כנראה שהוא מאשש את טענותיו שם. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 19:16, מוצאי שבת, כ"ח בטבת ה'תשפ"ג (IST).

מרד מיסים[עריכת קוד מקור]

מצב טיפול: חדש

לאחרונה מאיימים במרד מיסים. האם זה בכלל אפשרי במערכת המיסוי בישראל?

המס היחידי בישראל שלרוב האוכלוסיה קיימת בכלל האפשרות לא לשלם אותו הוא הארנונה. שאר המיסים נגבים באופן אוטומטי למעט אצל עוסקים מורשים - האנשים האחרונים שיתעסקו עם רשויות המס. בקיצור, לא. עמית - שיחה 08:54, 22 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
מרד מיסים ללא הפרת החוק אפשרי בדרכים שונות, הנה אחדות שעולות בדעתי:
  • הגדלת החלק של ירקות ופירות בתזונה, ובכך להקטין את הכנסות המדינה ממע"מ (וגם לתרום לבריאות).
  • החלפת נופש בארץ בנופש בחו"ל והחלפת רכישות בארץ ברכישות בחו"ל (בגבולות הפטור ממכס). גם לצעד זה יש יתרונות נוספים, מעבר לפגיעה בהכנסות המדינה.
  • צמצום צריכתם של מוצרים עתירי מס.
  • הימנעות מעבודת שעות נוספות, שהמס עליה גבוה יחסית.
יש שייבחרו במרד מיסים בדרך של הפרת חוק. מורנו ורבנו בתחום זה הוא עבריין המס המורשע הרב אריה דרעי, ויש שלל דרכים נוספות, אך רצוי שלא להיתפס. דרך עיקרית היא מעבר גובר לכלכלה שחורה, כשאל המניע של תאוות בצע נוסף הצידוק של מחאה נגד השלטון. דוד שי - שיחה 22:53, 22 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

האם המילה בלש כמו ב"אחסן מין בלש" מופיעה בקוראן? ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

לא, זה בערבית מדוברת. סיון ל - שיחה 09:43, 22 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]

מחלת ויטמין A[עריכת קוד מקור]

האם יש מחלה של ספיגה מועטה של ויטמין A מהמזון במנגנון כל שהוא?

תודה. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

יש ערך נהדר בוויקיפדיה האנגלית, מחסור בוויטמין A (אנ'). התו המתחרה - שיחה 09:24, 22 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
ובזכותך התחלתי לתרגם אותו לעברית. התו השמיניהבה נשוחח 09:46, 22 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
אני נתקלתי דווקא במחלה עקב עודפים גדולים של ויטמין A, היפרוויטמינוזיס A, שתקפה את חוקרי אנטארקטיקה שאכלו בלית ברירה את כלבי המזחלות שלהם כדי לשרוד, ובעיקר את כבדי הכלבים, שהכילו כמות גדולה מאוד של ויטמין A. זאוויר מרץ מת ודאגלס מוסון שרד בקושי. ראו משלחת אוסטרלאסיה לאנטארקטיקה. אחר כך כבר ידעו להיזהר.שלומית קדם - שיחה 17:25, 29 בינואר 2023 (IST

מה זה "איווה עליכ" בערבית?[עריכת קוד מקור]

מה היא אותה "איווה" ולמה "עליך"?

האם זה שיבוש של המילה יהוה כך שהכוונה המקורית הייתה להגיד "רוח יהוה עליך"? ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

בלי לדעת ערבית: המילה „יהוה״ נעלמה משפת הדיבור העברית כבר בסוף ימי בית שני (ולא ברור בכלל אם גם קודם היא בוטאה במלואה). לא נראה לי סביר שזהו המקור לביטוי. Tzafrir - שיחה 15:59, 22 בינואר 2023 (IST)תגובה[תגובה]
אני שמעתי בעבר ראיון עם ישראל קנוהל שבו הוא טוען שיש מילה קרובה בערבית "אל-הווה". אין לי מקור מדויק. זה היה לפני שנים אבל אולי זה נכתב במאמר יעקב אל בארץ אדום ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)