שליטה ובקרה


מערכת שליטה ובקרה (בראשי תיבות: שו"ב) היא מערכת צבאית המיועדת לתת לדרג הפיקודי את תמונת שדה הקרב בזמן אמת. באנגלית נקראת המערכת Command & Control System (ובקיצור – C2)[1].
מטרות המערכת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- זיהוי הכוחות הפועלים בזירה והצגת מירב המידע על כל כח. למשל, בדומה למטרת מערכת זיהוי עמית-טורף, בזירה הימית תזוהה כל ספינה ותוצג אם היא שייכת לכוחות הביטחון, לאויב או נייטרלית. כיוון תנועת הספינה, מהירותה וסוגה ומידע נוסף – אם קיים במערכת. חשיבות מיוחדת תוקדש לזיהוי כוחות עמיתים לבל תיפתח אש ידידותית על כוחותינו.
- האחדת זיהויים. לאחד את הזיהויים של הכוחות השונים אצל כל מפקדי המשנה. דבר זה בא למנוע דיווח כפול של כוחות אויב מסוימים ומנגד להתעלם מקיומם של כוחות אחרים שלו.
- קבלת מירב המידע מחיישנים ואמצעי קלט שונים ועיבודו. המידע יכול להתקבל מתצפיות אנושיות, שידורי מכ"ם, תצפיות מלוויני ריגול וממל"טים, דיווחי מודיעין, קליטה פסיבית של אותות מכ"ם, קליטת אותות סונאר וכדומה. דיווחי החיישנים יכולים לאמת ולהוסיף מידע על מטרות שכבר מטופלות על ידי המערכת או לאבחן שמדובר בגורם חדש ולהפיץ נתונים התחלתיים אודותיו.
- זיהוי איומים. מערכת שו"ב אמורה לזהות באופן אוטומטי איומים כטילים או מטוסי אויב בהתאם לקריטריונים מוגדרים מראש: כיוון תנועה, מהירות בטווח מהירויות מסוים, גובה כלי הטיס וכדומה. המערכת יכולה להפעיל באופן אוטונומי כלי נשק שיירו לעבר האיום (לאחר שבנוהל זיהוי עמית-טורף (זע"ט) לא זוהה כלי הטיס כעמית.) כדוגמת מערכות ירי וולקן-פלנקס המורכבות על ספינות קרב אמריקאיות וכוחות היבשה בעיראק.
- העברה בתקשורת (מוצפנת) של מהלכי קרב צפויים, הן של כוחותינו והן של האויב, באופן דו-ממדי בין מפקדי הכוחות ומפקדות עורפיות.
- הכוונת כלי נשק מעבר לאופק. למשל ניהוג כטב"ם על ידי מפעיל כטב"ם או טילי הרפון מספינת-קרב.
- הקלטת מהלכי הקרב לצורכי תחקירים והפקת לקחים.
- אינטגרציה של מספר מרכיבים (מצלמות, אזעקות אש ועשן, פריצה) והצגתם במערכת אחודה כמרכז בקרה ניהולי.
- ניהול מבצע במקרה של אירוע בחדר חמ"ל (חדר מלחמה) על ידי מערכת שו"ב.

יתרונות וחסרונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יתרונות המערכת
- הצגת כל המידע באופן חזותי.
- "דחיפת" מידע למפקדי המשנה ממפקדות עורפיות וגופי מודיעין ולא המתנה ל"משיכת" פריטי מידע ספציפיים.
- המערכת מעדכנת באופן אוטומטי, בזמן אמת, את המידע וחזותו.
- הצגת תמונה אחידה לפני כל מפקדי הכוחות.
- אין העברת מידע בשפה גלויה (או גלויה למחצה).
- התאמה מלאה בין תמונת שדה הקרב למפה הטופוגרפית.
- תקשורת ישירה על בסיס משותף בין כלים מחילות שונים. למשל, בין מסוקים לטנקים.
- כלי עזר לביצוע חישובים שונים. חישובים גיאודטיים או טופוגרפיים, לדוגמה.
- הצגת ההיסטוריה של מהלכי כוחות מסוימים.
- פינוי ערוצי הקשר להעברת מידע קריטי בלבד.
- חסרונות המערכת
- חשיפה מלאה של היערכות כוחותינו והמידע המודיעיני במקרה של פריצת קודי התקשורת או נפילת אחת המערכות לידי האויב.
- התעסקות ממושכת בבדיקת ובחינת החוזי במקום לפקד בפועל על הלחימה. (סינון מידע מיותר/בלתי-נחוץ)
- הסתמכות על חוזי המערכת במקום קליטת נתוני השטח באופן בלתי-אמצעי.
- הסתמכות מלאה על רשת הניווט הלוויינית – GPS, מה שיגרום לקריסת מערכות בעת השתקת או שיבוש הרשת.
- המערכת עלולה להיחשף להשתלת נתוני כזב על ידי האויב על ידי לוחמה אלקטרונית, דבר שיביא למהלכים מוטעים של כוחותינו או למהלכי הפתעה של האויב[2].
- מיקומם של מפקדי הכוחות במפקדות אחוריות (ליד מסכי הפלזמה) ולא בשדה הקרב עצמו.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בימים עברו הצבאות היו קטנים וזירות הקרב מצומצמות. נפוליאון בונפרטה עדיין מיקם את עצמו כמפקד עליון סמוך לכוחות הנלחמים.
פיקוד ושליטה מודרניים על צבא בקנה מידה גדול התאפשרו רק עם הפיתוחים הטכנולוגיים. הדוקטרינה של שליטה מרחוק באמצעות טלגרף פותחה במטה הכללי של הצבא הפרוסי בימי ביסמרק ונוסחה בראשית המאה ה-20 על ידי ראש המטה הכללי, אלפרד פון שליפן.
[הקרב המודרני ינוהל] מתוך בניין משרדים מרווח, שבו מצויים בהישג יד טלגרף, טלפון ומנגנון אלחוט, בעוד צי של מכוניות ואופנועים, המוכן להפליג מיד, ממתין לפקודות. כאן, בכורסא נוחה ליד שולחן גדול, משקיף המפקד המודרני על כל שדה הקרב על גבי מפה. מכאן הוא מטלפן מילות עידוד וכאן הוא מקבל דוחות ממפקדי ארמיות וגייסות, ומן הכדורים הפורחים וספינות האוויר הצופים על תנועת האויב.
— מובא אצל ברברה טוכמן, אוגוסט 1914 עמ' 150
C4ISTAR
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחום הנדסת המערכות, ובפרט הצבאיות ומערכות שליטה ובקרה, C4ISTAR הם ראשי תיבות המתייחסים לתשתית, לתפקיד של יחידות צבאיות או אנשים, או לנהלים, כדלקמן:
- C4, קיצור של Command, Control, Communications and Computers. בעברית: שליטה, בקרה, תקשורת, מחשבים. ראשי תיבות דומים בעברית הם שקו"פ, שפירושם שליטה, קשר ופיקוד.
- האות I, קיצור של Military Intelligence. בעברית, מודיעין צבאי.
- STAR, ראשי תיבות של Surveillance, Target Acquisition and Reconnaissance. בעברית: מעקב, רכישת מטרות וסיור.
הסבר
[עריכת קוד מקור | עריכה]השם C4ISTAR מתייחס למרכיבים השונים של מערכת שליטה ובקרה צבאית מודרנית, שכן מערכות פיקוד מודרניות מכילות את חלקם, רובם ואף כולם (כגון צי"ד של צה"ל). מערכות פיקוד בסיסיות נקראות "שליטה ובקרה" (בראשי תיבות: שו"ב) ונקראות בקיצור C&C. כדי שמערכות כאלו יעבדו טוב הן חייבות לכלול ציוד תקשורת כגון מכשיר קשר שדרכו הפיקוד יעביר את פקודותיו לדרג הלוחם, ואילו הדרג הלוחם יעביר תמונת מצב מהשטח לפיקוד. אלמנט זה הוסיף C נוספת לראשי התיבות של מערכות כאלו, המייצג Communication. מאז שנות ה-90 של המאה ה-20 מערכות קשר אנלוגיות הוחלפו או מוחלפות במערכות קשר דיגיטליות, ובעשורים הראשונים של המאה ה-21 יותר ויותר מערכות קשר ושו"ב מבוססות על מחשבים, דבר שהוסיף את ה-C הרביעית לראשי התיבות.
המערכות המודרניות מספקות לא רק שליטה ובקרה ותקשורת, אלא גם מקבלות מודיעין צבאי מאמצעי איסוף ותצפית בשטח, מיחידות סיור ומאגף המודיעין, בהכרה שמודיעין ומתן תמונת מצב טובה של השטח משפרים רבות את הלחימה בו. מערכות מודרניות מקבלות את המודיעין ומציגות אותו לפיקוד ולכלל הכוחות הלוחמים, במיוחד במערכת דיגיטליות שבהן יש צג המאפשר תצוגה ויזואלית של השטח ומפות עם מידע עליהן. מערכות כאלו מסומנות ב-C4I.
לבסוף, מעבר לפיקוד, שליטה ובקרה, תקשורת ומחשבים, וניהול המידע המודיעיני, מערכות שו"ב מסוימות מסייעות גם בניהול האש על ידי סימון מטרות והפניית כוחות שונים לתקוף אותן. את המטרות מסמנים יחידות סיור, כלי טיס שמנטרים את השטח מלמעלה ואף הכוחות הלוחמים עצמם (כולל חי"ר וטנקים). מערכות STAR מאפשרות להם לסמן מטרות ולחלוק אותן עם שאר הכוחות באופן מהיר, דבר המאפשר סגירת מעגל אש יעילה והשמדת המטרות.
קיצורים צבאיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שליטה ובקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- C3/C&C
Command and Control; C²IS - Command, Control and Information Systems; C³ - Command, Control and Communications;
- C3I
Command, Control, Communications and Intelligence
- C4
Command, Control, Communications and Computers
- C4I
Command, Control, Communications, Computers and Intelligence
- C4I2
Command, Control, Communications, Computers, Intelligence and Interoperability
- C4ISR
Command, Control, Communications, Computers, Intelligence, Surveillance and Reconnaissance
- C5I
Command, Control, Communications, Computers, Combat systems and Intelligence
- C5ISR
Command, Control, Communications, Computers, Combat systems, Intelligence, Surveillance, and Reconnaissance;
מודיעין
[עריכת קוד מקור | עריכה]- S&R
Surveillance and Reconnaissance
- RSTA
Reconnaissance, Surveillance, and Target Acquisition
- STA
Surveillance and Target Acquisition
- STAR
Surveillance, Target Acquisition, and Reconnaissance
- ERSTA
Electro-optical Reconnaissance, Surveillance, and Target Acquisition
- STANO
Surveillance, Target Acquisition, and Night Observation
- ISR
Intelligence, Surveillance, and Reconnaissance
תשתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- C³ISTAR
Command, Control, Communications, Intelligence, Surveillance, Target Acquisition and Reconnaissance
- C³ISR
Command, Control, Communications, Intelligence, Surveillance, and Reconnaissance
- C4ISR
Command, Control, Communications, Computers, Intelligence, Surveillance and Reconnaissance
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מרכז ידיעות קרב – מערכת שו"ב ימית
- צבא יבשה דיגיטלי – מערכת שו"ב יבשתית
- יחידת לוטם – מערכות שו"ב מטכ"ליות
- מבצע ערצב 19
- אש כוחותינו
- מטוס שליטה ובקרה
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רונן איציק, לא על השו"ב לבדו, מערכות 441, פברואר 2012
- י' גנסבורג, הקצונה הזוטרה בצה"ל: האם היא חסם בפני יישום הפיקוד מוכוון המשימה?, מערכות 445, אוקטובר 2012
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ לקיצורים מקובלים בז'רגון הצבאי המערבי ראה C4ISTAR
- ^ תחבולה מעין זו בוצעה במלחמת לבנון הראשונה (מלחמת של"ג) וסייעה בהפלת כ-80 מטוסי קרב סוריים.