G7

G7
	G7 leaders.; מדינות ה-G7 (בכחול) לצד מדינות האיחוד האירופי (בטורקיז)
	מדינות ה-G7 (בכחול) לצד מדינות האיחוד האירופי (בטורקיז)
חברים	איטליה ראשת הממשלה ג'ורג'יה מלוני ארצות הברית הנשיא דונלד טראמפ גרמניה הקנצלר פרידריך מרץ הממלכה המאוחדת ראש הממשלה קיר סטארמר יפן ראש הממשלה שיגרו אישיבה צרפת הנשיא עמנואל מקרון קנדה ראש הממשלה מארק קרני האיחוד האירופי (כקונפדרציה שבה נמצאות כמה מהמדינות) נשיא המועצה האירופית אנטוניו קושטה נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין רוסיה (מושעית מהארגון) נשיא רוסיה ולדימיר פוטין
תקופת הפעילות	נובמבר 1975 – הווה (כ־49 שנים)
	www.g7italy.it

G7 (באנגלית: Group of Seven; בעברית מוכר גם בשם ארגון המדינות המתועשות) הוא ארגון כלכלי בין-לאומי שכולל 7 מדינות: ארצות הברית, קנדה, יפן, גרמניה, צרפת, איטליה ובריטניה. נכון ל-2018, מדינות אלו ביחד מייצגות כ-54% מהעושר הלאומי העולמי נטו.^[1] הארגון דן באמצעות הכינוסים השונים במגוון נושאים כגון תחום הכלכלה, המדיניות והחברה. בין השנים 1997–2014, כלל הארגון גם את רוסיה ונקרא G8 (או Group of Eight), אך רוסיה הושעתה ממנו עקב המלחמה באוקראינה וסיפוח קרים.

הפסגות השנתיות ניצבות בדרך כלל במוקד הפגנות מטעם גורמים המתנגדים לגלובליזציה. ב-2003 נערכו בלוזאן ובז'נבה הפגנות אלימות שזרעו הרס רב במחאה על פגישת מנהיגי ה-G8 באביאן לה-בן שבצרפת שבקרבתן של ערים שווייצריות אלה.

חברות בארגון

הארגון הוקם לראשונה לאחר משבר האנרגיה בשנות ה-70 של המאה ה-20 והמשבר הכלכלי שנלווה לו. שש המדינות המייסדות היו ארצות הברית, יפן, גרמניה המערבית, צרפת, איטליה ובריטניה והתכנס לראשונה בצרפת בשם G6. בשנת 1975 נערכה ועידת הפסגה הראשונה בין מנהיגיהן של שש מדינות אלו. לאחר הצטרפותה של קנדה בשנת 1976, הפכה הקבוצה ל-G7.

עם סיום המלחמה הקרה ב-1991, החלה ברית המועצות (לאחר מכן: רוסיה) להיפגש עם ה-G7. קבוצה זו כונתה G8 או G7 ועוד אחת (G7 plus 1). כהכרת הטוב לנשיא רוסיה, בוריס ילצין, על נכונותו לבצע רפורמות כלכליות בארצו ולשמור על נייטרליות בדבר התפשטותה מזרחה של ברית נאט"ו, נאות הנשיא האמריקני ביל קלינטון להזמינו לדיוני הפסגה. עם זאת, כיוון שחברות הג'י 7 הן המדינות הדמוקרטיות התעשייתיות המובילות בעולם, ואילו הדמוקרטיה הרוסית הייתה עוד בראשיתה והכלכלה הרוסית שטרם התאוששה מעידן הקומוניזם הייתה במשבר, היו דיונים כלכליים שנערכו ללא השתתפות הרוסים. בשנת 1997 הצטרפה רוסיה כחברה מלאה בעת הכינוס שנערך בדנוור, קולורדו ושם הארגון שונה ל-G8.

ב-18 בפברואר 2005 קראו הסנאטורים האמריקנים ג'ו ליברמן וג'ון מקיין להשעיית רוסיה מקבוצת השמונה עד להבטחת החירויות הכלכליות והדמוקרטיות במדינה. בעקבות הפלישה לחצי האי קרים וסיפוחו בשנת 2014, וחרף היותה הנשיאה התורנית של הארגון באותה שנה, הוחלט על השעייתה מהארגון בשל סיפוח קרים.

כנסים בשנים האחרונות

פרק זה טעון עדכון. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לעדכן אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בשנת 2006 הייתה רוסיה לנשיאת התורנית של הארגון ודיוני הפסגה התקיימו בסנקט פטרבורג. המארחת של הארגון לשנת 2007 הייתה גרמניה והתכנסותו נערכה ב-6–8 ביוני 2007. בשנת 2008 כיהנה יפן כנשיאת הארגון והכנס ה-34 של הארגון התקיים בטוקיו, בין התאריכים 7–8 ביולי 2008. ביולי 2009 התכנס הכנס באיטליה.

ב-25–26 ביוני 2010 התכנסו נציגי מדינות הארגון במחוז מוסקוקה שבפרובינציית אונטריו בקנדה. על סדר היום עמדה שאלת ההתמודדות עם המשבר הכלכלי העולמי וכן שאלת המצב במזרח התיכון, מצב זכויות האדם באיראן ומדיניותה של קוריאה הצפונית.

במאי 2011 אירחה צרפת את הכנס, שבמרכזו עמדה המהפכה שפקדה בשנה זו את העולם הערבי. ביוני 2014 הכנס היה צפוי להתקיים בסוצ'י, אך בשל סיפוח קרים לרוסיה, הוחלט על השעייתה של רוסיה מהארגון והכנס הוחרם על ידי שבעה מחברי הארגון. לאור העובדה כי השעייתה של רוסיה ממשיכה הוחלט על ידי נציגי ה-G7 שהתכנסו בשלהי ועידת הביטחון בהאג בראשית 2014 כי נציגי האיחוד האירופי יארחו במקום הרוסים את מפגש ה-G7 בבריסל. בשנת 2015 התקיים כינוס פסגה של ה-G7 (רוסיה הושעתה מן הפורום אז) בבוואריה, ובו סיכמו מנהיגי המדינות על "חיסול" השימוש בדלק מאובנים עד סוף המאה ה-21.

בשנת 2019 התכנסו מנהיגי ה-G7 בעיירת הנופש ביאריץ בצרפת,^[2] ובשנת 2020 נדחתה הפסגה בשל וירוס הקורונה. הפסגות חזרו להתקיים בשנת 2021.^[3]

מיקומים ועידות פסגות G7

מספר	עיר מארחת	מנהיג מארח	תיאור
2014	האיחוד האירופי בריסל, בלגיה	ז'וזה מנואל ברוזו	הפסגה תוכננה במקור להיערך בעיר סוצ'י שברוסיה, אך הועתקה למיקום אחר, לאחר שרוסיה הושעתה מהקבוצה בעקבות סיפוח חצי האי קרים ב-2014. בעקבות כך, חזרה הקבוצה ממתכונת של G8 למתכונת של G7. כחלק מהתגובה לאירועים, נערכה פגישת חירום של מנהיגי ה-G7 במרץ 2014 בהאג.
2015	גרמניה בוואריה, גרמניה	אנגלה מרקל	הפסגה התמקדה בכלכלה העולמית, לצד סוגיות מרכזיות במדיניות חוץ, ביטחון ופיתוח.כמו כן, נכלל בסדר היום גם דיון בתוכנית אפולו העולמית (Global Apollo Programme), שמטרתה קידום מחקר ופיתוח של אנרגיה נקייה
2016	יפן מיאה, יפן	שינזו אבה	מנהיגי ה-G7 ביקשו להתמודד עם אתגרים המעכבים את הצמיחה של הכלכלה העולמית, בהם ההאטה בשווקים מתפתחים וירידת מחירי הנפט. בהודעת הסיכום, הזהירה הקבוצה את הממלכה המאוחדת כי "יציאתה מן האיחוד האירופי תהפוך את מגמת הגידול בסחר ובהשקעות הגלובליים, ובמשרות שנוצרות בעקבותיהם, ומהווה סיכון חמור נוסף לצמיחה." בנוסף, חידשו המנהיגים את מחויבותם לקידום הסכם סחר חופשי בין האיחוד האירופי ליפן.
2017	איטליה טאורמינה, איטליה	פאולו ג'נטילוני	המארח הרשמי של הפסגה היה ראש ממשלת איטליה, מתאו רנצי, אך הוא התפטר מתפקידו באופן רשמי ב-12 בדצמבר 2016.במהלך הפסגה הדגישו מנהיגי ה-G7 שורת יעדים משותפים: סיום המשבר בסוריה, מימוש משימתה של מועצת הביטחון בלוב, וצמצום נוכחות דאעש בסוריה ובעיראק. הקבוצה קראה לצפון קוריאה לעמוד בהחלטות מועצת הביטחון של האו"ם, והדגישה את אחריותה של רוסיה למלחמה באוקראינה. בנוסף, קראו המנהיגים לקידום פעילות כלכלית ולשמירה על יציבות מחירים, לצד התמודדות עם אי-שוויון בסחר ובמגדר. עוד סוכם על סיוע למדינות ביצירת תנאים שיתמודדו עם גורמי ההגירה – תוך שימת דגש על מאבק ברעב, חיזוק התחרותיות, ושיפור הביטחון הבריאותי העולמי.
2018	קנדה שרלבואה, קנדה	ג'סטין טרודו	הפסגה התקיימה במנואר רישלייה (Manoir Richelieu) שבמחוז קוויבק, קנדה. ראש ממשלת קנדה, ג'סטין טרודו, הכריז על חמישה נושאים מרכזיים לנשיאות הקנדית ב-G7 שהחלה בינואר 2018, ובהם נכללו אקלים, מסחר ואנרגיה נקייה, תחת הכותרת: "עובדים יחד על שינויי אקלים, אוקיינוסים ואנרגיה נקייה".הצהרת הסיכום של הפסגה כללה 28 סעיפים, אך נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, לא הסכים לחתום על החלק הכלכלי שלה.בנוסף, חברי ה-G7 הכריזו על כוונתם לשמר את הסנקציות נגד הפדרציה הרוסית ולהיות מוכנים להטיל מגבלות נוספות, בשל כישלונה של רוסיה ביישום מלא של פרוטוקול מינסק.
2019	צרפת ביאריץ, צרפת	עמנואל מקרון	במהלך הפסגה הסכימו מנהיגי ה-G7 על שורת יעדים מרכזיים, ובהם חיזוק תפקידה של ארגון הסחר העולמי (WTO) – במיוחד בכל הנוגע להגנה על קניין רוחני, פתרון מהיר יותר של סכסוכי סחר, והסרת פרקטיקות סחר בלתי הוגנות.כמו כן, קראו לפישוט חסמים רגולטוריים ולרפורמה במסים בינלאומיים במסגרת ארגון ה-OECD. בנוגע למדיניות חוץ, הדגישו המנהיגים את מחויבותם להבטיח כי איראן לא תשיג נשק גרעיני, ולקדם שלום ויציבות במזרח התיכון. הם קראו גם לתמיכה בהפסקת אש בלוב, אשר תשמש בסיס להסדר קבע עתידי. הפסגה עסקה גם בהתערבות הצבאית של רוסיה באוקראינה, וכן במחאות ההמוניות נגד חוק ההסגרה בהונג קונג שהתחוללו בשנת 2019.
2020	ארצות הברית ארצות הברית (המפגש בוטל עקב מגפת הקורונה והוא נערך באמצעות ועידת וידאו)	דונלד טראמפ	הפסגה תוכננה במקור להתקיים בקמפ דייוויד, מרילנד, אך נדחתה רשמית ב-19 במרץ 2020 בעקבות החשש מהתפשטות מגפת הקורונה ברחבי העולם. תחילה תוכננה לקיים את הפסגה במתכונת של ועידת וידאו גלובלית, אך בסופו של דבר לא התקיימה כל פגישה.
2021	הממלכה המאוחדת קורנוול, הממלכה המאוחדת	בוריס ג'ונסון	במהלך הפסגה הושג הסכם עקרוני על קביעת שיעור מס חברות מינימלי עולמי של 15%.
2022	גרמניה בוואריה, גרמניה	אולף שולץ	במהלך הפסגה התקיים דיון וירטואלי עם נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, שבסיומו פורסמה הצהרה בדבר תמיכה באוקראינה. כמו כן, קיימו מנהיגי ה-G7 דיונים עם אורחים מוזמנים בנושאים של ביטחון תזונתי עולמי, שוויון, ויוזמות תחת הכותרת "השקעה בעתיד טוב יותר" בתחומי האקלים, האנרגיה והבריאות. לאחר המפגשים פורסם הקומוניקה הרשמי של מנהיגי G7.
2023	יפן הירושימה, יפן	פומיו קישידה	במציאות עולמית רוויית משברים – בהם הפלישה הרוסית לאוקראינה, משבר האקלים, השלכות מגפת הקורונה ומתיחויות גיאופוליטיות – דנו מנהיגי ה-G7 בדרכי פעולה משותפות להתמודדות עם האתגרים. הקבוצה חידדה את מחויבותה לסדר הבינלאומי החופשי והפתוח, המבוסס על שלטון החוק, והרחיבה את מאמצי ההידברות עם מדינות מתפתחות ומתעוררות. רשימת האורחים הנרחבת שיקפה את המאמץ לפנות אל מה שמכונה "הדרום הגלובלי" – מונח המתאר מדינות מתפתחות באסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית, אשר רבות מהן מקיימות קשרים מורכבים מבחינה פוליטית וכלכלית עם רוסיה וסין. נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, נכח בשתי ישיבות כאורח מיוחד וזכה להתעניינות תקשורתית ופוליטית רבה.
2024	איטליה פוליה, איטליה	ג'ורג'ה מלוני	בפסגת G7 ה-50 השתתפו מנהיגים בינלאומיים אורחים, שנציגו מדינות וארגונים בינלאומיים, בהם האו"ם, קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי. בין האורחים הבולטים היה גם האפיפיור פרנציסקוס, שערך את הופעתו הראשונה בפסגת G7 מטעם מדינת הוותיקן. כמו כן, השתתף נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, זו השנה השלישית ברציפות מאז החלה הפלישה הרוסית לארצו. ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, נכח גם הוא בפסגה. הנושאים המרכזיים שנדונו כללו את המלחמה המתמשכת באוקראינה, מלחמת עזה, שינויי אקלים, יחסי סחר עם סין, סוגיות הגירה וכלכלת העולם.
2025	קנדה קאננסקיס,קנדה	מארק קרני	הפסגה התקיימה ימים ספורים לאחר פרוץ מלחמת איראן–ישראל, כאשר כלל המנהיגים חתמו על הצהרה משותפת הקוראת להרגעה ולמניעת הסלמה. במהלך הפסגה הוכרזו מספר הסכמים בילטרליים, ובהם התחייבות קנדית להגברת הסיוע הצבאי לאוקראינה, וכן עקרונות להסכם סחר בין הממלכה המאוחדת לארצות הברית. נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הביע את הסתייגותו מההחלטה הקודמת להרחיק את רוסיה מן הקבוצה – עמדה שאותה הביע גם בפסגה ה-45 – ונטש את הפסגה יום לפני סיומה כדי לשוב לוושינגטון ולהתמודד עם השלכות המלחמה.
2026	צרפת אוויאן לה בן, צרפת	עמנואל מקרון	בסיום פסגת G7 ה-51, הכריז נשיא צרפת, עמנואל מקרון, כי פסגת G7 ה-52 תיערך בעיירת הנופש אוויאן-לה-בן, השוכנת לחופי אגם ז'נבה בדרום-מזרח צרפת.

ראו גם

עיינו גם בפורטל

פורטל מדינות העולם הוא שער לכל הנושאים הקשורים למדינות העולם. ניתן למצוא בו קישורים אל ערי בירה, היסטוריה, פוליטיקה, כלכלה, גאוגרפיה, המנונים לאומיים ועוד.